הסערה בדגל התורה בעקבות ההחלטה על סיום תפקידם של משה גפני ואורי מקלב אינה שוככת. הבוקר (שלישי) מפרסם "יתד נאמן" מאמר חריף וחריג תחת הכותרת "עצור במילין לא נוכל", שנכתב בידי ישראל פרידמן והוגה בידי מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו. המאמר אינו מפנה את עיקר הביקורת כלפי שני הנציגים הוותיקים עצמם, אלא כלפי מיעוט מעוזריהם ויועציהם, שלפי הטענה פעלו מאחורי הקלעים בניסיון לבלום את חילופי המשמרות.
ב"יתד" מדגישים כי מבחינת הנהגת דגל התורה, האמון בגפני ובמקלב לא נפגע. לפי המאמר, מרן הגר"ד לנדו הבהיר בחודשים האחרונים גם לציבור וגם בפניות אישיות לשניים כי "האמון בהם הוא מוחלט ללא סייג, ושהם פעלו במסירות ובאחריות מירבית לכל צרכי הציבור החרדי", ובפרט בכל הנוגע לסוגיית הגיוס ומעמדם של בני הישיבות. לצד זאת, נטען כי כבר תקופה ארוכה נבחן הצורך ברענון השורות ובהכנסת כוחות חדשים, כאשר בתחילה אף נשקלה אפשרות רחבה יותר של החלפת כלל הנציגים הוותיקים.
המאמר מדגיש כי מרן הגר"ד לנדו נועץ בגדולי תורה, רבנים, דיינים, ראשי ישיבות ונציגים מהשטח לפני קבלת ההכרעה. לבסוף, בשל המצב הציבורי המורכב והצורך לשמר גם ניסיון פרלמנטרי מצטבר, הוחלט שלא לבצע שינוי מלא אלא לסיים את תפקידם של הוותיקים ביותר. אלא שמרגע שנודע על האפשרות הזאת, החלה פעילות אינטנסיבית מצד חלק מהעוזרים, שעליהם נכתב כי "פצחו בהסתה תקשורתית ועבודת מטה יח"צ", תוך שימוש בתפקיד ובמעמד שניתנו להם במסגרת עבודתם הציבורית.
עוד באתר:
מכאן עובר המאמר לטון חריף במיוחד. אותם גורמים מואשמים בכך ש"פגעו במשלחיהם וירקו לבאר שממנה הם שותים", בשיתוף פעולה עם אנשי תקשורת ובקידום מה שבביטאון מתארים כ"מסע השמצות בדויות" נגד הנהגת דגל התורה. עוד נטען כי הם "שיתפו פעולה עם אנשי תקשורת השואפים להכניס זמורות זר בתוך היהדות החרדית", ואף ניסו לעורר מחלוקות בתוך מועצת גדולי התורה. ב"יתד" מדגישים שוב כי לא מדובר בכלל העוזרים, אלא ב"מיעוט של יחידים ידועים" שחרגו באופן משמעותי מתפקידם.
במאמר נטען עוד כי התנהלות דומה הופיעה כבר בתקופה הרגישה של הדיונים סביב חוק הגיוס, אז יוחסו לאותם גורמים הדלפות "חסרות אחריות" וניסיון להשפיע על הלכי הרוח הציבוריים והתקשורתיים. לפי הנטען, כבר באותה תקופה הובעה כלפיהם הסתייגות מצד רבנים ונשקלה האפשרות להרחיקם מפעילות ציבורית. "יתד" אף קושר בין ההתנהלות הזו לבין ההתפתחויות של הימים האחרונים וטוען כי הקמפיין סביב גפני ומקלב לא היה ספונטני, אלא תוצר של פעילות תקשורתית מאורגנת.
חלק מרכזי במאמר עוסק גם בשיח הציבורי סביב אופן סיום תפקידם של גפני ומקלב. ב"יתד נאמן" טוענים כי המונחים "הדחה" ו"השפלה" הועצמו בידי אותם גורמים, וכי הם הפיצו את הנרטיב הזה עד שלבסוף "הם החלו להאמין לסיפורים הללו בעצמם". במקביל נטען כי נעשו ניסיונות להגיע להסדרה מכובדת מול שני הנציגים הוותיקים, אך אלה נתקלו ב"מסע ציבורי מתוזמר ומחוצף מבית היוצר של אותם עוזרים וסייעניהם". לפי גרסת העיתון, לאחר תלונות של רבנים וראשי קהילות, הוחלט לסיים את העניין במהירות ולהעביר את ההחלטה לשניים באמצעות שליח אישי.
החלק הדרמטי ביותר במאמר מגיע דווקא בסופו, עם הודעה על שינוי מבני בתוך המפלגה. ב"יתד נאמן" נכתב כי בעקבות האירועים התקבלה החלטה חדשה שלפיה "החל מהקדנציה הקרובה, כל אחד משלוחי הציבור של דגל התורה יידרש לקבל את אישור ועדת הרבנים של התנועה למינוי עוזר, כאשר כל מינוי ייבחן לגופו". המשמעות היא שהפיקוח הרבני בדגל התורה לא יעסוק עוד רק בזהות הנציגים והרכב הרשימה, אלא גם בזהות האנשים הקרובים ביותר אליהם בתוך הלשכות – מהלך שעשוי לשנות באופן מהותי את מבנה הכוח הפנימי במפלגה.
