שורה של מדינות מערביות, ובהן בריטניה, צרפת, קנדה, אירלנד, ספרד, נורווגיה ושוודיה, הודיעה על כוונה לקדם הגבלות מסחריות נגד מוצרים שמקורם ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון – במהלך שנתפס בישראל כחלק מהחרפת הלחץ המדיני והכלכלי על ההתיישבות.
בהצהרה משותפת טענו שרי החוץ כי הרחבת ההתיישבות, ובפרט קידום פרויקט E1, פוגעת באפשרות להקמת מדינה פלסטינית. המדינות הודיעו כי חלקן יטילו מגבלות לאומיות, אחרות יתמכו בצעדים אירופיים משותפים, וחלקן עדיין בוחנות את המהלך.
הקו הזה מצטרף ללחץ שהופעל בשבועות האחרונים נגד ישראל סביב E1. בריטניה ומדינות נוספות כבר פרסמו באוגוסט הצהרה רשמית שבה דרשו מישראל לבטל את קידום הפרויקט, תוך אימוץ העמדה שלפיה ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה חוקית.
עוד באתר:
ראש ממשלת בריטניה כיום הוא אנדי ברנהאם, שנכנס לתפקיד ביולי, וממשלתו מקדמת קו תקיף יותר נגד ההתיישבות הישראלית.
בישראל מותחים ביקורת חריפה על מה שנתפס כצביעות אירופית: אותן ממשלות מדגישות בהצהרתן כי הן מחויבות להיאבק באנטישמיות ומגנות את טבח 7 באוקטובר – ובאותה נשימה מקדמות צעדים כלכליים המכוונים באופן ממוקד נגד יישובים יהודיים ביהודה ושומרון.
בתנועת רגבים תקפו במיוחד את בריטניה. "במקום להתמודד עם הקריסה הפנימית והכאוס ברחובותיה, בריטניה מנסה בחוצפתה להתערב בריבונות הישראלית. התבלבלתם, ימי הספר הלבן תמו מזמן", נמסר.
עוד טענו בתנועה כי מדובר בהמשך של "מדיניות אנטישמית עוינת", והשוו את המהלך למדיניות הבריטית מתקופת המנדט. לדבריהם, "בריטניה, שסגרה את שערי הארץ בפני פליטי מלחמה בספטמבר 1939 ושלחה יהודים למותם, ממשיכה בקו ישיר בספטמבר 2026 בניסיון נואל להקים מדינת טרור פלסטינית".
ברגבים הפנו את האש גם למימון האירופי והבריטי ברשות הפלסטינית ובשטחי יהודה ושומרון, וטענו כי ממשלות זרות משקיעות כספים בפעילות בנייה פלסטינית בלתי חוקית ובהעברת תקציבים לרשות הפלסטינית.
בארגון קראו לממשלת ישראל להפסיק את מה שהגדירו "ההתערבות הזרה והדורסנית בשטחי המולדת", ולהגיב לצעדי החרם בצעדים מדיניים וכלכליים משלה.
