מחקרים מוכיחים: הנעלה ומדרסים מותאמים מפחיתים את הסיכוי לכיב ברגל סוכרתית.
ברוריה היא אישה פעילה ונמרצת כבת 50, מנהלת מועדון קשישים, סבתא מפנקת וחברה מצחיקה. אך לא רבים לא יודעים כי ברוריה סכרתית. שנים רבות היא חיה עם הבעיה, מתמודדת, מטפלת, מזריקה מה שצריך, חיה את החיים כסדרם.
לאחרונה עקב איבוד תחושה בבהונותיה, תופעה מוכרת אצל סוכרתיים, המליץ לה הרופא על מדרסים איכותיים כמניעה לסיבוך בכף הרגל, בעיית עור קשה ועוד.
עוד באתר:
למרות חוסר הנוחות ברוריה לא נכנסת להיסטריה ונשארת מעשית. איך למנוע החמרה ועל מה להקפיד עם רגל סוכרתית, היא מבקשת לברר..
ראשית, עונה מומחה האורטופדיה יהודה קורנפלד מ"בסד אורטופדיה": חשוב להיזהר ולהישמר וללכת אך ורק למכון מוכר ומוסמך עם המלצות. לא להתפתות לכל מיני הצעות מפוקפקות במחירים זולים. טיפול ברגל סכרתית דורש כובד ראש ואחריות רבה.
ולענייננו, ישנם 2 סוגי סכרת, סכרת סוג 1– סכרת נעורים וסכרת סוג 2 – רגל סוכרתית. אנשים הסובלים מסכרת סוג 2 (מבוגרים בד"כ), מפתחים עם הזמן תהליך של חוסר זרימת דם (בעיה ווסקולרית) היכול להגיע עד כדי סתימה של כלי דם. תהליך זה מורגש בתחילתו במקומות הרחוקים מהלב ובכלי דם הדקים ביותר בפריפריה, כמו בקצות האצבעות – בכליות ובעין. לעיתים אף יש חוסר תחושה באצבעות, או כיב ברגל אשר המטופל אינו מודע לקיומו. אי לכך נדרש מעקב רצוף לבדיקת ספיקת כליות, בדיקת קרקעית העין וכפות רגליים.
במקרה של רגל סוכרתית חובה להקפיד על נעל רחבה ללא תפרים בתוכה. כדי למנוע חיכוך והיווצרות של פצעים או כיבים בכף הרגל, אשר עלולים לגרום לנמק או לקטיעה ל"ע.
במידה ונוצר כיב בכף הרגל עלול הריפוי להימשך זמן רב, עקב אי אספקת דם סדירה למקום הפצע. כדי לחסוך את הבעיה מומלץ לנעול נעל רחבה אך לא רחבה מידי, כדי למנוע מהרגל לשייט בתוכה וליצור חיכוך וכיב מסוכן. בשוק קיימות חברות הנעלה שונות המספקות נעלי נוחות לסוכרתיים באישור מכון התקנים.
עוד מדגיש קורנפלד, אם המטופלת חשה בעור קשה בעקב או בקדמת כף הרגל, הדבר טעון טיפול מיידי, ע"י מדרסים רכים ומותאמים להפחתת הלחץ. כדי למנוע עוגמת נפש בעתיד. ויפה שעה אחת קודם.
ישנם מדרסים עם קצף מפלסטיזות Plastazote)) ,החומר שמומלץ בדרך כלל להגנה על כף הרגל הסוכרתית. פלסטיזות הוא חומר שנועד להכיל בלחץ "נקודות חמות" העומדות בחום ולחץ על ידי התאמה אישית לכף הרגל .החומר מספק את הנוחות ואת ההגנה הנדרשת בטיפול כף רגל סוכרתית.
מחקר:
מניעת הישנות כיב מהווה אתגר קליני; שיעורי ההישנות נעים בין 30% ב- 12 חודשים ל- 100% ב- 40 חודשים. לאחר ריפוי מושלם, על החולים לחזור באופן הדרגתי לפעילות מלאה ונשיאת משקל, בעזרת הנעלה מתאימה ומדרסים מותאמים, המפחיתים באופן יעיל לחץ ברגל. מספר מחקרים של נעליים טיפוליות הראו הפחתה בהישנות כיב.
לא קיימים קווים מנחים להתאמת הנעלה ומעטים מודדים לחצים בכף הרגל באזורי כיב קודמים על מנת להבטיח כי לחצים גבוהים מופחתים ע"י הנעל. העדות הקיימת מרמזת כי הנעלה הולמת, חינוך וטיפול סדיר של הרגל (כולל הסרת יבלות) יכולים למנוע הישנות כיבים.
מומחה האורטופדיה יהודה קורנפלד מ"בסד אורטופדיה" נותן המלצות וטיפים לבעלי רגל סוכרתית.
ללכת עם. להרגיש בלי.
1. שטפו את כף הרגל אחת ליום. הדבר חיוני למניעת הצטברות לכלוך שעלול להוביל לזיהומים
2. הקפידו ליבש את כף הרגל עד תום – במיוחד בין האצבעות, איזור הרגיש לזיהומים והצטברות חיידקים ופטרת. ניתן להיעזר בטלק המכיל מרכיבים אנטי פיטריתיים. יש לפזרו על הרגל ובין האצבעות. טלק המכיל חומרים אנטי פטרייתיים ואנטי ספטיים מומלץ לשמירת היגיינת הרגל ומניעת התפתחות פטרת וחיידקים בתנאי החום והלחות.
3. שמרו על כף הרגל שלא תהיה יבשה או סדוקה ע"י סיכוך במשחות. ניתן להיעזר בתכשירי לחות מיוחדים כמענה לעור יבש עד סדוק.
4. יש להשתמש ב"נעלי נוחות" ייעודיות להליכה, והמסיעות בייצוב הגוף ותמיכה מלאה בכף הרגל והגנה עליה מפני פגיעות חיצוניות, שלפוחית בשל חיכוך, זיהום ועוד. על הנעליים להיות גמישות, רכות ומאווררות.
5. מומלץ להשתמש בגרביים מכותנה ולא מחומר סינטטי המונע את ספיגת הזעה. המצאות הזעה מעודדת התפתחות פטריות המצטברות על הרגל ובנעל עצמה.
6. חשוב – יש להימנע מגרביים לוחצות, המותירות סימן על הרגל והעלולות לשבש את זרימת הדם התקינה.
7. גזיזת ציפורניים באופן שוטף אחת לשבוע וטיפול זהיר ומקצועי ביבלות – ימנעו זיהומים. את הציפורניים יש לגזוז באופן ישר ולא עגול בכדי למנוע מצב של ציפורן חודרנית.
8. יש לטפל באופן מיידי בכל גירוד או אדמומיות החשודים כפטריה. בקרב המתמודדים עם מחלת הסוכרת הסיכון המשמעותי הוא התפתחות זיהום. הטיפול יעשה באמצעות רחצת הרגל עם סבון אנטיספטי ופיזור טלק המכיל חומר אנטי פיטרייתי.
9. יש להימנע מהליכה ללא נעל וזאת, בכדי למנוע מכף הרגל להיפצע. בעת ביקור בים ובבריכה ניתן להיעזר בנעליים מיוחדות המאפשרות כניסה למים, "נעלי ים" או "נעלי גלישה".
10. בכל פצע שנוצר יש לטפל באופן מיידי, תוך מעקב יום יומי עד להחלמתו המלאה
11. מומלץ להקפיד על חליצת נעליים ואוורור הרגל, בעת הפוגה מהליכה ממושכת.
12. יובש בכף הרגל הינו תופעה אופיינית בתנאי הליכה מרובה. עיבוי סוליית כף הרגל כתוצאה מיובש, עלול ליצור סדקים או חריצים עמוקים עד לפציעה (בעיקר בעקב). תהליך זה מהווה סיכון משמעותי להתפתחות זיהום בכף רגל. הטיפול ביובש כף הרגל מבוסס בד"כ על משחות בעלות מרכיב לחות.
13. למעוניינים בטיפול הישן והמסורתי ניתן תמיד לחזור ל"תרופת הסבתא": השריית כף הרגל בגיגית מים פושרים למשך מספר דקות ולאחר מכן לנגבה תוך כדי שפשוף עם המגבת להסרת העור המת.
14. אקזמה – הינה תופעה דלקתית המתבטאת באדמומיות, גירוי טורדני ודלקתיות בעור, ועד לתופעת עור יבש מקושקש ואפילו בעל שלפוחיות. הסיכון בהתפתחות אקזמה אצל המתמודדים עם מחלת הסוכרת, הינו בזיהום העלול להיווצר בעקבות גירוד העור ויצירת פצע פתוח.למניעה – במקרה כזה מומלצת רחצת הרגל בסבון אנטיספטי ואוורור הרגל עד לייבושה המלא.
15. יבלות- יבלות הן בעצם סוג של יובש קשה מאוד ומקומי מאוד שבד"כ נוצר עקב לחץ פיזי מתמשך על האיזור הספציפי. היבלת בד"כ בולטת ולכן גם גורמת לכאב בזמן ההליכה
הטיפול ביבלות נעשה אצל פודיאטור מוסמך. הטיפול המניעתי ביבלות הוא התאמת מדרס תומך, החלפת הנעל לנעל נוחה ומתאימה יותר, או תחלופת נעליים באופן תדיר, כך שהרגל אינה "נשחקת" בנעל אחת קבועה.
