אנחנו רגילים לראות אותו בסוף הודעות, מכתבים וטקסטים: נ"ב. אבל מה בעצם פירוש הקיצור הזה, ומאיפה הוא הגיע?
בפינת "מאיפה אתה יודע את זה" ב'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי', עפר גדנקן חזר אל הימים שבהם כתבו מכתבים ביד, נייר ודיו היו יקרים, ואי אפשר היה פשוט למחוק משפט ולהקליד אותו מחדש.
לדבריו, כאשר אדם סיים לכתוב מכתב, חתם את שמו ואז נזכר בפרט נוסף וחשוב, הוא היה מוסיף אותו בשולי הדף או בתחתיתו.
עוד באתר:
באירופה היו מקובלים שני קיצורים לטיניים מרכזיים. הראשון הוא P.S. – קיצור של Post Scriptum, כלומר "אחרי הנכתב". השני הוא N.B. – קיצור של Nota Bene, שמשמעותו "שים לב" או "עיין היטב".
לדברי גדנקן, בראשית הכתיבה העברית המודרנית, כאשר הציבור בארץ החל להשתמש יותר ויותר בעברית, לא הייתה מקבילה עברית מוסכמת ל-N.B.
מה עשו? פשוט אימצו את הצליל.
האות N הפכה לנו"ן, האות B לבי"ת, וכך נוצר "נ.ב." – בתחילה ללא פירוש עברי מוסכם, אלא כהעתקה פונטית של הקיצור הלועזי.
אז לא "נזכרתי בדבר"?
במהלך השנים החלו להציע לקיצור פירושים עבריים שנשמעים טבעיים ומתאימים לשימוש שלו, ובהם "נזכרתי בדבר", "נוסף בזאת" ואחרים.
אלא שלדברי גדנקן, אלה אינם המקור של הביטוי.
הפירוש העברי המוקדם יותר שניתן לו היה "נכתב בצד" – תיאור פשוט של הפעולה: תוספת שנכתבה לצד או אחרי המכתב המקורי.
ברמן הופתע: "זאת אומרת שזה בכלל לא התחיל כראשי תיבות עבריים?".
וגדנקן השיב כי אכן כך – קודם הגיע הצליל "N.B.", ורק אחר כך הולבש עליו פירוש עברי.
ולמה כותבים בנקודות?
גם צורת הכתיבה של נ"ב קשורה למקור הלועזי.
באנגלית ובשפות אירופיות נהגו לכתוב קיצורים כמו N.B. באמצעות נקודות. לכן גם בעברית התקבעה במשך שנים הצורה "נ.ב.".
אלא שגדנקן העיר כי אם כבר מתייחסים אליו כיום כאל ראשי תיבות עבריים, נכון יותר מבחינה עברית לכתוב נ"ב – עם גרשיים, כמו ראשי תיבות אחרים.
ברמן ספק אם הציבור ישנה הרגלים אחרי שנים של "נ.ב.", אך גדנקן הסביר שדווקא העובדה שהכתיבה בנקודות כל כך מושרשת מזכירה את המקור הלועזי של הקיצור.
ובעידן המחשב – בכלל צריך נו"ב?
הפינה הסתיימה גם בקריצה לעידן הנוכחי.
אם פעם נ"ב היה הכרח, משום שאי אפשר היה לחזור לתחילת הדף ולהוסיף משפט שכבר נשכח, היום אפשר פשוט לחזור אחורה במסמך ולהכניס את המשפט במקום המתאים.
וברמן כבר עדכן את ההסבר לשנת 2026: "היום אתה בכלל לא חוזר אחורה וכותב – אתה אומר ל-GPT: תכתוב לי מחדש".
אז בפעם הבאה שתכתבו נ"ב בסוף הודעה, תזכרו: לא בהכרח נזכרתם בדבר – אתם ממשיכים מסורת כתיבה אירופית בת מאות שנים.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
