עם פתיחת מחזור הקריאה בחומש בראשית, מציג הרב ברוך רוזנבלום מהלך עמוק המחבר בין ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ופסוקי הבריאה הראשונים.
נקודת הפתיחה היא המילה "בראשית". לפי בעל הטורים, היא רומזת ל"א' בתשרי" – היום שבו נברא העולם לפי שיטת רבי אליעזר. גם הביטוי "בראשית ברא" עולה בגימטריה "בראש השנה", ובכך נפתח החיבור בין בריאת העולם לימי הדין.
הרב רוזנבלום מסביר כי ראש השנה הוא יום של דין, יום הכיפורים הוא יום של רחמים גמורים, ואילו חג הסוכות משלב בין השניים. לכן, לדבריו, המילה סוכה בגימטריה 91, כמניין שם הוי"ה ושם אדנות יחד – רחמים ודין.
עוד באתר:
מכאן הוא עובר לשאלת היסוד בדברי רש"י על הפסוק "בראשית ברא אלוקים": בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, אך ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים ושיתף עמה את מידת הרחמים. השאלה המתבקשת היא כיצד אפשר לדבר כביכול על שינוי מחשבה אצל הקב"ה.
התשובה שמובאת במהלך השיעור היא שהעולם אכן נברא ביסודו בדין. אלא שרוב בני האדם אינם מסוגלים לעמוד בדין מוחלט, ולכן נדרש שיתוף הרחמים. לעומתם, יש צדיקים עליונים המסוגלים לעמוד במידת הדין, בלי להזדקק ל"לחם חסד".
אחד הסודות המרכזיים שמביא הרב הוא הצירוף "בראת תיש" בתוך המילה בראשית. התיש מסמל את מידת הדין התקיפה. אך בערב שבת בין השמשות, לאחר חטא אדם הראשון וכאשר נכנסה הנהגת הרחמים, נהפך ה"תיש" ל"אייל" – אותו אייל של עקידת יצחק.
האייל הזה, שנברא בין השמשות, מבטא את קשירת הדין אל החסד. מקרניו ומעורו נמשכים, לפי דברי חז"ל והמפרשים, שופרו של הר סיני, שופרו של משיח וכינורו של דוד המלך.
בהמשך השיעור מציב הרב רוזנבלום שלוש דמויות השייכות לעולם הדין העליון: משה רבינו בתורה שבכתב, רבי עקיבא בתורה שבעל פה, ורבי שמעון בר יוחאי בתורת הסוד. שלושתם מייצגים מדרגות של צדיקים המסוגלים לשאת על עצמם דין ולפעול לטובת כלל ישראל.
המסר היוצא מן הדברים הוא שבריאת העולם אינה רק סיפור על תחילת ההיסטוריה. היא מגלה כיצד הקב"ה מנהיג את העולם בשילוב מדויק בין דין לרחמים, וכיצד צדיקי אמת מסוגלים לעמוד במקום שבו העולם כולו זקוק לפדיון ולרחמים.
