קנאה עלולה לגרום לאדם לא רק לרצות את מה שיש לאחר, אלא פשוט לא להיות מסוגל לראות אותו נהנה. משל מוכר מספר על אדם שקיבל הצעה ממלאך: כל דבר שיבקש יקבל, אלא שחברו יקבל ממנו פי שניים. במקום לבקש עושר או הצלחה, הוא ביקש שיוציאו לו עין – כדי שלחבר יוציאו שתיים. המסר הוא, עד כמה הקנאה עלולה לגרום לאדם להיות מוכן להפסיד בעצמו, העיקר שהשני יפסיד יותר. משל נוסף הוא "הכלב באבוס": כלב ששוכב בתוך אבוס מלא חציר, אף שאינו אוכל אותו, ובכל פעם שהסוסים מתקרבים הוא נובח ונושך אותם. הוא לא רוצה את החציר, הוא פשוט לא מסוגל לראות אחרים נהנים ממנו.
הרעיון הזה מגיע, עד שורש הבריאה. הנחש ראה את אדם וחווה וניסה להכניס ביניהם ספקות ולהרחיק את אדם הראשון מהתמונה. גם סיפור קין והבל ממחיש כיצד השוואה, תחושת העדפה וקנאה עלולות להסלים. הבל הביא מבכורות צאנו, וקין הביא מן הפשתן, והקב"ה שעה למנחת הבל. קין התקשה לקבל זאת, והמריבה ביניהם הידרדרה עד הרצח הראשון בהיסטוריה. סביב היריבות הזאת מובאים בחז"ל הסברים שונים, אך הנקודה המרכזית היא שאפילו דברים שנראים קטנים – "למה הוא קיבל יותר", "למה אבא העדיף אותו" – עלולים להפוך למחלוקת קשה.
את הדברים אמר הרב יצחק פנגר, בתוכנית 'השראה יומית'. הרב גם הרחיב על הסכנה שבהשוואה לאחרים ועל הצורך לעשות בדק בית לפני שמבקרים אדם אחר. "כל הפוסל במומו פוסל", ולכן לפני שממהרים לחנך אחרים ולדרוש מהם להשתנות, צריך לבדוק את עצמנו. הוא המחיש זאת באמצעות שני אנשים שרצים: האחד מסתכל קדימה על הדרך שלו, והשני מביט כל הזמן במתחרה שלצדו. מי שמסתכל על האחר מבזבז אנרגיה במקום להתקדם. לכן, במקום לשאול למה לאחר יש יותר, אפשר לשאול מה ניתן ללמוד ממנו וכיצד למנף את ההצלחה שלו להתקדמות אישית.
עוד באתר:
בהקשר הזה הביא הרב סיפור על נער שנכנס לכלא לאחר שהרג אדם בדקירה, ובהמשך למד בכלא, השיג תארים והפך לעורך דין מצליח שייצג עשירים. כאשר הסתיים עונשו והוא יכול היה להשתחרר, הוא דווקא התקשה לעזוב, משום שבכלא כבר היה "מישהו", בעוד שבחוץ חשש שיהיה "עוד עשיר לשעבר". הדוגמה המחישה עד כמה תחושת הערך והמעמד משפיעה על האדם. מנגד, הוזכר סיפור המיוחס לסטיב ג'ובס, ששמע על פיתוח של מיקרוסופט ואמר: "נראה להם איך עושים את זה טוב יותר" – והדבר הוביל אותו לכיוון של מסכי המגע שאפיינו בהמשך את מוצרי אפל.
מכאן עבר הרב פנגר לעיקרון נוסף: לא לבסס את כל הערך העצמי על תחום אחד. אדם אינו רק העסק שלו, לימוד התורה שלו, המראה שלו, הכבוד שלו או הישגי ילדיו. גם אם אדם אחר טוב ממנו בתחום מסוים, אין פירוש הדבר שהוא עצמו אינו שווה. אפשר להיות חלש יותר בעיון וחזק יותר בבקיאות, להתקשות בגמרא ולהצליח בהלכה, או להביא לעולם יכולות אחרות וייחודיות. לדבריו, "אתה לא נקודה אחת, אתה הרבה הרבה יותר". במקום לראות באדם המצליח איום, אפשר ללמוד ממנו, לשאול כיצד הגיע להישגיו ולבנות לעצמנו כמה "עוגני זהות": "אני בן אדם, אני יהודי, אני חבר, אני לומד, אני נותן, אני עובד, אני יוצר". כך, גם כאשר יש בעיה בחיים, האדם זוכר שהוא גדול בהרבה מהבעיה שאיתה הוא מתמודד.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'השראה יומית' ב'קול חי':
