אנחנו משתמשים בביטוי "יוצא מגדר הרגיל" כמעט בלי לחשוב. אדם מוכשר במיוחד, רעיון מקורי, הישג יוצא דופן או התנהגות חריגה — כולם יכולים לזכות בתואר הזה. אבל מאיפה בכלל הגיע הביטוי?
בפינת "מאיפה אתה יודע" במגזין הצהריים ב"קול חי", הסביר עפר גדנקן כי מקור הביטוי נטוע דווקא בעולם החקלאות, הצאן והבקר. לא בבית המדרש ללשון, לא באולם הרצאות, אלא במכלאות, בשדות ובמסלולים הקבועים של העדר.
לדבריו, המילה "גדר" בביטוי מתייחסת לגדר ממשית: מכלאה או חומת אבנים שבה נהגו הרועים לסגור את הבהמות בשעות הלילה, כדי שלא יברחו. המילה "רגיל", לעומת זאת, קשורה לרגל — כלומר למסלול הקבוע שהבהמה צועדת בו שוב ושוב.
עוד באתר:
כאשר הבהמות היו הולכות מדי יום באותו נתיב בשדה, רגליהן יצרו שביל שחוק וקבוע. זה היה "הרגיל": הדרך שבה הרגל רגילה ללכת, המסלול השגרתי של העדר.
אבל לפעמים שור או כבש היו מתנהגים אחרת. במקום להישאר בתוך המסלול המוכר, הם היו פורצים את המכלאה, בורחים מהשביל השחוק ומתנהגים באופן בלתי צפוי. על בהמה כזו, כך הסביר גדנקן, היו אומרים שהיא "יצאה מגדר הרגיל".
עם השנים עבר הביטוי מן העולם החקלאי אל השפה הכללית. מה שתיאר במקור בהמה שפרצה את הגדר והתרחקה מן הנתיב המוכר, הפך לתיאור של אדם שאינו הולך עם העדר, אינו מסתפק במסלול השחוק, אלא יוצר דבר חדש, מקורי ושונה.
גדנקן הסביר כי המעבר של הביטוי לשפה המודרנית התקבע במאה ה-20, בין היתר בזכות מחיי השפה העברית והסופרים, שראו בפריצה הפיזית של המכלאה מטאפורה מוצלחת לאדם ששובר מוסכמות.
"כשמישהו אומר לך שהרעיונות שלך יוצאים מגדר הרגיל", סיכם גדנקן, "תזכור שאתה פשוט לא מאלה שנשארים בשקט בתוך המכלאה".
במילים אחרות, בפעם הבאה שמישהו יוצא מגדר הרגיל, אפשר לראות בזה לא רק מחמאה על כישרון, אלא גם תזכורת קטנה: לפעמים כדי לחדש משהו בעולם, צריך להפסיק ללכת בדיוק בשביל שבו הולך כל העדר.
האזינו לפינה המלאה מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
