אחרי חודש אלול ותקופת החגים, מגיע המעבר החד לשגרת החורף, לחזרה לישיבות ולחיי היום-יום. איש החינוך והמרצה הרב דוד ברוורמן אומר כי השאלה המרכזית אינה רק כיצד נראתה ההתרוממות בחגים, אלא מה לוקחים ממנה הלאה.
הוא הסביר כי גם בסמינרים של ערכים לא תמיד ניתן למדוד את ההצלחה לפי האווירה בזמן האירוע: "יכול להיות סמינר עם המון תקלות והתפרצויות וכל מיני קשיים שהיו במהלך בין ההרצאות, עם הצוות ועם המשתתפים, אבל מצד שני, מבחינת המספרים של החוזרים בתשובה בעקבות הסמינר היו במספרים גבוהים מאוד".
לדבריו, לעיתים דווקא סמינר שהתנהל "על מי מנוחות" אינו מוביל בהמשך לתוצאות משמעותיות. כך גם לאחר החגים: אי אפשר להישאר ברגעים המרוממים, אלא צריך להוציא מהם נקודה מעשית שתלווה את האדם.
עוד באתר:
הרב ברוורמן השווה את ההתרוממות של החגים לשהייה בפסגת הרי האלפים. הוא תיאר מקום בגובה כ-3,300 מטרים, שבו העננים נמצאים מתחת לעיניים והאוויר דליל, אך הזכיר כי אי אפשר להישאר שם: "בעוד שבוע אתה בבני ברק, תגיע לחום, לצפצופים, לצעקות". דווקא החזרה הביתה מעניקה כוחות מחודשים.
לדבריו, כך גם נופש אינו נועד להישארות במקום אחר, אלא לחזרה לבית ולשגרה עם כוחות חדשים. הוא הזכיר גם את דברי הרב פינקוס על חג השבועות, שלפיהם מי שיוצא מהחתונה עם הכלה – הוא החתן, וכך מי שיוצא מחג השבועות עם התורה הוא מי שלקח אתו את התורה. המסר הוא שלא נשארים "למעלה", אלא לוקחים מהחגים קבלה, מחשבה או נקודה מעשית ומיישמים אותה ביום יום.
הדברים נאמרו בתוכנית 'חינוך עם ערכים', בהגשת בצלאל קאהן ואיש החינוך והמרצה הרב דוד ברוורמן, שעסק גם בפתיחת זמן החורף ובשאלה כיצד להתמודד עם העובדה שמדובר בשנה מעוברת ובחורף ארוך יותר.
הרב ברוורמן הדגיש כי אין להסתכל כבר בתחילת הזמן על כל החודשים שעוד יבואו. "אל תטרידו את עצמכם מה יהיה באדר א', וגם לא מה יהיה בחנוכה. יש לנו עכשיו את הזמן הזה, את הרגע עכשיו הזה, תעשה את זה הכי טוב". הוא הדגיש כי כל יום הוא הזדמנות חדשה, וגם אם קבלה מסוימת לא החזיקה מעמד שבועיים, אין משמעות הדבר שצריך לוותר עליה. אפשר להתחיל מחדש באותו יום.
אחד הרעיונות המרכזיים בשיחה היה ההתמודדות עם "בלת"מים" – אירועים בלתי מתוכננים. הרב ברוורמן סיפר על מוניטור בבית חולים, שבו ראה כיצד כל עוד אדם חי הגרף משתנה ועולה ויורד, ואילו לאחר פטירתו הופך הגרף לקו ישר. מכאן הסביר כי תנודות הן חלק מהחיים: לעיתים הבריאות טובה והפרנסה קשה, לעיתים המצב המשפחתי מצוין ויש קושי אחר. "החיים מאוד תנודתיים", אמר, והזכיר את הביטוי "גם זה יעבור".
לכן יש להכין את עצמנו מראש לכך שלא הכול יתנהל כפי שתכננו. כאשר מתרחש בלת"ם, הצעד הראשון הוא לעצור, לשתוק, לנשום ולהירגע; לאחר מכן לזכור שהאירוע מכוון משמיים ולא לחפש מיד אשמים. לדבריו, "הקדוש ברוך הוא נתן לך יום, הוא מאמין בך. הוא מאמין ביכולות שלך, הוא מאמין בכוחות שלך, שתעמוד באתגרים".
לקראת סיום עברו הדברים לפרשת בראשית ולעולם הניסיונות. הרב ברוורמן הסביר כי כבר מתחילת הבריאה קיימים אתגרים, משום שללא התמודדות אין משמעות לבחירה בטוב. הוא הדגיש כי האדם צריך לשנות את האופן שבו הוא מגדיר את הקושי: "ההבדל בין קושי לאתגר? זה רק אותו דבר. ההבדל הוא רק איך אתה מסתכל על זה". הוא המחיש זאת באמצעות סיפור על 143 מדרגות בבית אבות, לאחר שמעלית השבת לא עבדה. במקום לראות בכך מטרד, הפכו את העלייה ל"אתגר", שרו שירי שבת והגיעו למעלה בתחושה אחרת.
כך, לדבריו, גם פתיחת זמן חדש צריכה להתחיל בהחלטה להתקדם צעד אחר צעד: "כל יום זאת הזדמנות מחודשת. כל זמן, כל שעה ביום, זאת הזדמנות מחודשת". גם אם יש נפילה או תקלה, לא נשברים ולא מוותרים – אלא חוזרים, ממשיכים ומתמודדים.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'חינוך עם ערכים' ב'קול חי':
