שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות לכנסת, התמונה הפוליטית עדיין רחוקה מהכרעה ברורה. האסטרטגים רוני רימון ומשה דבי מעריכים כי לפי המגמות הנוכחיות, אף אחד מהגושים אינו מתקרב בבירור לרוב של 61 מנדטים – אך שניהם סבורים כי גם בתרחיש כזה ניתן יהיה, בתנאים מסוימים, להקים ממשלה ולא בהכרח להיגרר מיד למערכת בחירות נוספת.
רימון הסביר כי אם מצרפים לגוש האופוזיציה גם את המפלגות של יועז הנדל וירון זליכה, ניתן להגיע לפי חלק מהסקרים לאזור 58 מנדטים. דבי העריך כי אם ייווצר פער בין הגושים, עשויה לקום ממשלת מיעוט, גם ללא 61, באמצעות הימנעות של גורמים מסוימים בהצבעה. מנגד, בתרחיש של שוויון כמעט מוחלט בין הגושים, הוא לא שלל אפשרות של בחירות נוספות.
את הדברים אמרו השניים בשיחה עם אבי מימרן במהדורה המרכזית ב'קול חי'. אחת המחלוקות המרכזיות ביניהם עסקה בעופר וינטר. דבי טען כי המהלך של הליכוד נגד מפלגתו היה נכון מבחינה אסטרטגית, משום שלדעתו וינטר מתקשה לעבור את אחוז החסימה וקולותיו מגיעים מתוך מחנה הימין. רימון הציג עמדה הפוכה וטען כי היה עדיף לליכוד "לחבק" את וינטר ולראות בו בית חלופי למצביעי ימין המאוכזבים מהליכוד.
עוד באתר:
השניים דנו גם באביגדור ליברמן. דבי ורימון העריכו כי התחייבויותיו שלא לשבת עם המפלגות הערביות ועם החרדים הן חלק מרכזי מהמסר שלו לבוחריו. רימון אמר כי מבחינה פוליטית ליברמן "אומר ומתכוון למה שאומר", והעריך כי הוא ינסה לשמור על אמינותו גם לאחר הבחירות.
ביחס לגדי איזנקוט, רימון טען כי טעותו היא עצם העיסוק בעימותים פנימיים בתוך מחנה האופוזיציה. לדבריו, האסטרטגיה הנכונה מבחינתו הייתה למקד את הקמפיין אך ורק מול נתניהו. הוא אף העריך כי ככל שיתקרב יום הבחירות, המפלגה הגדולה בגוש המתנגד לנתניהו עשויה להתחזק על חשבון שותפותיה למחנה.
לסיום עלתה האפשרות של שיתוף פעולה חרדי עם ממשלה עתידית מבחוץ, בתמורה להסדר בסוגיית הגיוס. דבי הבהיר כי אינו רואה מי מהשחקנים מדבר על כך לפני הבחירות, אך הוסיף: "אני לא פוסל את זה אחרי הבחירות".
האזינו לפאנל הפרשנים המלא במהדורה המרכזית ב'קול חי':
