הפרשה הקשה והמטלטלת סביב מותו של יצחק אלמקייס ז"ל, תושב לונדון בן 44 ואב לשבעה ילדים שגופתו נמצאה ללא רוח חיים באומן, מעלה דילמה הלכתית חריגה. מן הצד אחד, המשטרה המקומית באוקראינה מוכנה לשחרר את הגופה לקבורה. מנגד, חברת הבלשים המלווה את התיק דורשת להמשיך בחקירה ולחפש אחר הרוצח, מהלך שכרוך בהשארת הגופה במקרר ואי שחרורה המיידי לקבורה.
בשל שאלה סבוכה זו, פנה עסקן זק"א בחו"ל נחמן דיקשטיין בשאלת חכם דחופה אל הגאון רבי חיים יוסף דוד וייס, דומ"ץ סאטמאר באנטוורפן, כשהוא מציג בפניו את הנתונים: השוטרים מוכנים למסור את הגופה בלי לחקור, אך חברת הבלשים רוצה לחקור ולחפש אחר הרוצח – והשאלה היא האם מותר להלין את המת כדי שישתדלו למצוא את מי שרצח אותו ויש סיכויים אמיתיים להגיע אליו.
בתשובתו ההלכתית המנומקת, המובאת במכתבו, בוחן הרב את הסוגיה לאור מקורות הפוסקים. הרב פותח במובאה ממדרש רבה על חומרת איסור הלנת המת, ומביא את דברי ספר חסידים שרק כשנעשית הנקמה מן הרוצח יש מנוחה לנרצח.
עוד באתר:
מנגד, הרב מביא את העניין שאין למדין מדברי אגדה להלכה, אך מכריע כי במקום שישנו עניין של סכנת נפשות – שהרוצח הולך חופשי ועלול להרוג גם אחרים, ו"בוודאי במקרה הזה שכנראה הרוצח הוא מחבורת הריקים הידועים" – יש מקום להקל ולהתיר את הדבר.
לאחר שקלול המקורות והנתונים בשטח, פסק הג"ר חיים יוסף דוד וייס באופן חד-משמעי כי מותר להלין את המת לצורך זה. פסיקה זו מעניקה כעת הכרעה הלכתית ברורה בסוגיה הכואבת, ומאפשרת את עיכוב הקבורה לטובת מיצוי החקירה ולכידת הרוצח.
