עו"ד שלמה חדד, המייצג תלמידי ישיבות ואברכים שנעצרו על רקע אי-התייצבות לגיוס, מתאר החרפה במורכבות ההליכים המשפטיים. לדבריו, לצד הדין המשמעתי, הולכים ומתרבים מקרים המועברים לטיפול הפרקליטות הצבאית, שבהם משך ההיעדרות מגיע לכ-540 ימים. הוא הדגיש כי אין להניח שכל עצור ישתחרר לאחר 20 יום.
חדד תיאר את הייצוג כשליחות החורגת מעבודתו המקצועית: "זו תקופה מאוד מאוד מאתגרת", אמר, והזכיר את הלחצים על תלמידי הישיבות, ראשי הישיבות והמשפחות. לדבריו, ההליכים והמדיניות משתנים, ומחייבים מעקב והיכרות מעמיקה עם המשפט הצבאי.
בשיחה עם עורכי הדין משה מורגנשטרן ודובי וינרוט במהדורת הבוקר "סוף השבוע" ב"קול חי", הבחין חדד בין מעצרים של המשטרה הצבאית לבין מקרים שבהם המשטרה מעבירה אליה אדם שנמצא בבדיקה כי הוא דרוש לצבא. הוא סיפר על אברך שנעצר במהלך נסיעה עם רעייתו לאילת, לאחר בדיקת תנועה שגרתית.
עוד באתר:
לדבריו, חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני מסירת אמרה ולפני ההליך המשמעתי או המשפטי. הוא ציין כי הכנה מתאימה עשויה להשפיע על התוצאה, אך הבהיר שאין הבטחה להצלחה. בנוגע לרישום פלילי אמר כי הדבר תלוי בהליך ובנסיבות, וכי בחלק מהמקרים עשוי להיות רישום מופחת.
חדד התייחס גם לחשש של צעירים לפנות למשטרה. הוא סיפר על בחור שנקרא לחקירה בירושלים, שוחרר ממנה ובהמשך נלקח בידי המשטרה הצבאית. לדבריו, יש להבחין בין חקירה באזהרה לבין מסירת עדות או הגשת תלונה, והחשש ממעצר עלול להרתיע נפגעי עבירה מלבקש סיוע.
על התנאים בכלא הצבאי אמר כי ניתן אוכל בכשרות מהדרין, אך קיימים קשיים בשמירה על אורח החיים החרדי. לדבריו, אפשר לבקש חדר ללא מסך, אולם העצורים אינם מרוכזים כולם במסגרת נפרדת. הוא תיאר חדרים של שמונה אנשים וצוות הכולל מפקדות, מצב שלדבריו מקשה על חלק מהבחורים.
סדר היום כולל מסדרים, תפילות, ארוחות ולעיתים עבודות מטבח או תורנויות שמירה. האפשרות לשבת וללמוד משתנה בין הפלוגות. חדד סיפר גם על עצור שלטענתו נדרש לשמירה בסמוך לתפילות יום הכיפורים, וקרא להקים מסגרת שתאפשר לעצורים החרדים לשמור על אורחות חייהם.
לדעתו, המעצרים אינם מעודדים גיוס אלא מעמיקים את ההסתגרות: "אני לא ראיתי המון שהתגייסו", אמר. הוא העריך גם שקיים ממד פוליטי בהתנהלות סביב חוק הגיוס, והציג זאת כעמדתו האישית.
האזינו לראיון המלא במהדורת הבוקר – סוף השבוע ב'קול חי':
