ח"כ שמחה רוטמן מעריך כי כתב האישום הראשון נגד מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר יוגש במחצית הראשונה של 2027, וכי המשפט יחל בסוף אותה שנה או בתחילת 2028. לדבריו, בדיון הפיקוח שנערך אתמול בוועדת החוקה התברר כי מאות חשודים נוספים במעורבות בטבח טרם נחקרו בידי המשטרה.
"משטרת ישראל חייבת לנו תשובות", אמר רוטמן, שהבהיר כי מדובר בחשודים נוספים, מעבר למאות שכבר נחקרו ושבעניינם מתקדמת ההיערכות להגשת כתבי אישום. לדבריו, התשובות שניתנו בוועדה לא סיפקו אותו, והוא מתכוון לברר בימים הקרובים את הסיבות לעיכוב. "זו משימה לאומית, כך צריך להתייחס אליה ולעבוד".
בריאיון למהדורת הבוקר – סוף השבוע ב"קול חי", בהגשת עורכי הדין משה מורגנשטרן ודובי וינרוט, הסביר יו"ר ועדת החוקה כי בשנתיים הראשונות למלחמה התקבלה החלטה מדינית שלא לקדם באופן גלוי את העמדת המחבלים לדין, כל עוד החטופים הוחזקו בשבי חמאס. לדבריו, ברקע נמשכו חקירות, איסוף חומרים ועבודת מטה, אך ההליך הפומבי הוקפא.
עוד באתר:
רוטמן ציין כי החוק שיזם עם ח"כ יוליה מלינובסקי התקבל לפני כחמישה חודשים, לאחר שהשניים גייסו להצעתם חתימות של 110 חברי כנסת. לדבריו, המטרה הייתה לבנות מסגרת משפטית ייעודית שתאפשר לנהל את ההליכים במהירות רבה יותר, ולמנוע תלות בהרכבה של קואליציה עתידית. הוא הדגיש כי התחייבות ללוחות הזמנים צפויה להתקבל בתוך כשבועיים, ולכן המועדים שהציג הם בשלב זה הערכתו.
בהתייחס לעיכוב בחקירת החשודים הנוספים, אמר כי בוועדה עלתה טענה הנוגעת לדרישות תקציביות, שאותה הגדיר בלתי לגיטימית. עם זאת, הבהיר כי טרם הגיע למסקנות: "אני מקווה שאין פה שיקולים פוליטיים, או פוליטיים פנים-משטרתיים", אמר, והוסיף שיש להניח בצד מחלוקות בירוקרטיות על חלוקת האחריות.
לדבריו, ההעמדה לדין נועדה גם לאפשר ענישה, לרבות עונש מוות, וגם לתעד את הטבח מול ניסיונות להכחישו. הוא הדגיש את חשיבות בירור גורלם של הנרצחים עבור משפחותיהם ואת האפשרות שיעמדו מול מי שרצחו את יקיריהן. "יש פה אלמנט חשוב גם של סגירת מעגל ציבורית", אמר, והמגישים הוסיפו את חשיבותה של סגירת המעגל הפרטית.
בחלקו השני של הריאיון עסק רוטמן בשינויים במערכת המשפט ובבחירות הקרובות. לטענתו, הממשלה והכנסת הבאות צפויות להשפיע על מינוי עשרה שופטים לבית המשפט העליון, לצד היועץ המשפטי לממשלה ובעלי תפקידים בכירים במערכת התביעה. הוא הציג את זהות המתמנים כסוגיה מרכזית בבחירות וקרא להקמת ממשלת ימין ומחנה לאומי מאוחד.
רוטמן הזכיר את החוק הנוגע לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים ואת השינוי בשיטת בחירת השופטים, שלדבריו לא בוטלו. הוא תיאר את מתווה לוין-סער כפשרה מתונה, והזהיר כי פסילתה עשויה להוביל לתמיכה בשינוי מרחיק לכת יותר. לדבריו, התנהלות בית המשפט העליון מביאה גם אנשים שהתנגדו לו בעבר לתמוך בעמדותיו.
האזינו לראיון המלא במהדורת הבוקר – סוף השבוע ב'קול חי':
