3 שנים לתחילת הלחימה, ישראל איבדה הזדמנות משמעותית לחזק את מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר. עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י מתוצרת חברת בואינג האמריקנית, בהיקף של כמיליארד דולר, ירדה מהפרק לאחר שמשרדי האוצר והביטחון לא הצליחו להגיע להסכמות על מימונה. על פי הדיווח בכלכליסט, המכשול המרכזי היה היעדר מקור תקציבי ל-288 מיליון דולר, למרות שיחות שנמשכו כשנה בהשתתפות שני המשרדים והמטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה. גורם ביטחוני בכיר תיאר את המבוכה שנוצרה מול וושינגטון: "שלוש פעמים קיבלנו ארכה מהאמריקנים כדי להסדיר את הנושא וגם במועד האחרון שניתן לנו, לא עמדנו".
המסוקים החדשים נועדו לתת מענה לאחד הלקחים המשמעותיים שהופקו בעקבות מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס, הצורך להגדיל את זמינות מסוקי התקיפה ולאפשר תגובה אווירית מהירה יותר לאירועי חדירה נרחבים. הנושא אף עלה בהמלצות ועדת נגל, שבחנה את צורכי ההתעצמות הביטחונית של ישראל. בחודש ינואר האחרון אישרה מחלקת המדינה האמריקנית אפשרות למכירת עד 30 מסוקי אפאצ'י לישראל, בעסקה כוללת של כ-3.8 מיליארד דולר, כאשר 12 מסוקים היו אמורים להירכש בשלב הראשון. אלא שהמחלוקת הכספית בישראל מנעה את מימוש ההזמנה במועד, ולפי הדיווח בגלובס, משבצת הייצור שהייתה מיועדת לישראל הועברה ללקוח אחר.
ההשלכות עלולות להיות רחבות בהרבה מאובדן מסוקי האפאצ'י. גורמים במערכת הביטחון מזהירים כי שתי תוכניות רכש נוספות נמצאות בסיכון: הזמנת שני מטוסי תדלוק מדגם KC-46 מתוצרת בואינג, מעבר לשישה שכבר הוזמנו, והגדלת עסקת מסוקי התובלה CH-53K מתוצרת לוקהיד מרטין וסיקורסקי מ-12 ל-18 כלים. החשש הוא שאי-קבלת החלטות במועד תגרום לאובדן מקומות בתורי הייצור של החברות האמריקניות, באופן שעלול לדחות את קבלת המטוסים והמסוקים בשנים אחדות ואף לייקר את העסקאות. גורמים ביטחוניים הסבירו כי מאחר שהרכש מתבצע באמצעות הסכמים בין ממשלות, משרד ההגנה האמריקני המתין להכרעת ישראל לפני שהוציא הזמנה מרוכזת לבואינג.
עוד באתר:
מאחורי כישלון העסקה ניצבת מחלוקת עמוקה על מסגרת תקציב הביטחון לשנים הבאות. במערכת הביטחון ביקשו להסתמך על תוספת מצטברת של כ-350 עד 400 מיליארד שקל במסגרת תוכנית רב-שנתית לשנים 2027 עד 2040, אולם המתווה לא קיבל את האישורים הנדרשים בשל מגבלות ה"נומרטור", מנגנון שנועד להבטיח כי להתחייבויות ממשלתיות עתידיות קיימים מקורות מימון. במשרד הביטחון מאשימים את האוצר בהכשלת העסקה, אך באוצר מציגים תמונה שונה לחלוטין. לטענתם, ועדת השרים להצטיידות אישרה את הרכישה בהתאם למתווה שהציעה מערכת הביטחון, אלא שבהמשך שונו תנאי המימון בניגוד לאישור המקורי ולמגבלות התקציב הקבועות בחוק.
המשבר סביב המסוקים הוא חלק מעימות תקציבי רחב בין שני המשרדים, שמשפיע גם על ההתקשרויות עם התעשיות הביטחוניות בישראל. לפי כלכליסט, משרד הביטחון מתקשה למצוא מקורות מימון להזמנות בהיקף של יותר מ-17 מיליארד שקל שהועברו לרפאל, לאלביט מערכות ולתעשייה האווירית. במקביל, בצה"ל ובמשרד הביטחון דורשים תוספת של כ-40 מיליארד שקל עד סוף 2026, שתעמיד את תקציב הביטחון על כ-183 מיליארד שקל. כעת, לאחר החמצת המועד האמריקני, עולה החשש שהעימות התקציבי לא רק יעכב עסקאות נוספות, אלא גם יפגע ביכולת של ישראל להבטיח לעצמה מועדי אספקה של אמצעי לחימה חיוניים בשנים הקרובות.
