שלושה שבועות לבחירות, ובדגל התורה מנסים להפוך את גל המעצרים והמשבר סביב בני הישיבות לסיפור אחד גדול: לא עוד דיון על הישגים, חוק גיוס או קואליציה מתפקדת, אלא מלחמה כוללת על "הזכות להיות חרדי" בארץ ישראל.
בריאיון ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי בלום ב'קול חי', התייצב ח"כ יצחק פינדרוס, מספר 2 בדגל התורה ומספר 3 ביהדות התורה, וניסה להסביר מדוע דווקא עכשיו חייב הציבור החרדי להתייצב מאחורי המפלגות החרדיות, למרות התחושה הקשה בשטח.
פינדרוס פתח באמירה חריפה נגד הפגיעה בלומדי התורה. לדבריו, "אין מושג כזה של לפגוע בלומדי תורה וזה יוצא טוב". הוא טען כי המאבק הנוכחי אינו רק על תקציבים או סעיפים קואליציוניים, אלא על עצם השאלה אם יהודי חרדי יכול להמשיך לחיות כחרדי בארץ ישראל.
עוד באתר:
אלא שכאשר נשאל על הטענה הפשוטה יותר, שלפיה הזכות להיות חרדי נשמרת למרות הקואליציה ולא בגללה, פינדרוס מיהר להתרחק מהדיון על אחריות הממשלה והחזיר את השיחה לזירת הבחירות. לדבריו, עצם העובדה שמנסים לפגוע בציבור החרדי נובעת דווקא מהצלחתו ומצמיחתו.
במהלך הריאיון טען פינדרוס כי גורמים מבחוץ מנסים לגרום למהומות, להציג את החרדים כבלתי לגיטימיים ולהוכיח שהציבור החרדי מתפרק. לדבריו, אם המפלגות החרדיות יאבדו קולות, הדבר יוצג כהוכחה לכך שחלק מהציבור החרדי מסתייג מלומדי התורה.
בנקודה הזאת ניסה פינדרוס להשיב גם לשאלת ההישגים. הוא טען כי קיימות מערכות חרדיות בהיקף של מיליארדי שקלים, מערכות חינוך של מאות אלפי תלמידים, ותקציבים שנשמרו למרות ניסיונות משפטיים לעצור אותם. עם זאת, הוא הודה למעשה שקשה לפרט את ההישגים בלי להפוך אותם מיד לכותרות נגד הציבור החרדי.
על השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, התשובות היו פחות חדות. פינדרוס אמר כי עצם העובדה שהציבור החרדי יוכיח בקלפי שלא נשבר, תוריד לדבריו את המוטיבציה של יריביו להמשיך במאבק. אבל גם הוא לא הציג נוסחת קסם: לדבריו, המאבק מול מערכת המשפט, אגף התקציבים והפקידות יימשך, עם עליות וירידות.
כשנשאל האם קיימת אפשרות ללכת עם גורמים מהצד השני של המפה הפוליטית, הזכיר פינדרוס כי יהדות התורה לא תיכנס לשום ממשלה בלי הסדר בנושא בני הישיבות. הוא הוסיף כי קשה לו לראות שותפות עם מי שלדבריו חרטו על דגלם מלחמה ביהדות, אך נמנע מסגירה מוחלטת של כל תרחיש והדגיש כי ההחלטות יתקבלו אצל גדולי ישראל.
גם בנושא התמיכה מבחוץ לא ניתנה תשובה ברורה. פינדרוס חזר שוב ושוב על הדרישה להסדרת מעמד תלמידי הישיבות, אך כאשר הוצגה בפניו האפשרות לשבת מבחוץ ולתמוך בחוק שניתן לחיות איתו בדיעבד, אמר כי קשה לו לראות תרחיש כזה, וכי כרגע השאלה אינה עומדת על הפרק.
בהמשך עלתה שאלת לימודי האנגלית במוסדות החרדיים. פינדרוס, דובר אנגלית בעצמו, הבהיר כי את ילדיו אינו מלמד אנגלית, וטען כי השאלה האמיתית אינה אם ללמוד אנגלית או לא, אלא מי מוסמך להתערב בהחלטות החינוך של משפחה חרדית ושל רבותיה.
הדברים נאמרו בטון חריף במיוחד. פינדרוס תקף את ניסיונות ההתערבות בחינוך החרדי, וטען כי אין לפקידים במשרדי הממשלה סמכות לקבוע כיצד ילמדו בסמינרים, בחינוך העצמאי או במוסדות הפטור. לדבריו, למדינה מותר להציע תמריצים לשדרוג לימודים, אך לא לאיים על עצם קיום המוסדות.
לקראת סיום נשאל פינדרוס על שיתוף פעולה פוליטי עם עוצמה יהודית, בראשה עומד מי שמעודד עלייה להר הבית. הוא השיב כי בפוליטיקה משתפים פעולה עם מי שקרוב יותר ועם מי שאפשר להסתדר איתו, ובמקביל יש למחות ברמה הציבורית וההלכתית נגד העלייה להר הבית. לדבריו, כל מי ששומע לדעת תורה יודע שמדובר באיסור גמור.
ב'אמס' נציין כי הריאיון כולו המחיש את קו הקמפיין של דגל התורה: פחות הבטחות מעשיות, יותר מסר זהותי. פינדרוס סיפק תשובות נחרצות על השאלה למה צריך להצביע, אך השאיר לא מעט סימני שאלה לגבי מה בדיוק יקרה ביום שאחרי הבחירות, כאשר אותם בג"ץ, פקידות ואגף תקציבים יישארו במקומם.
האזינו לראיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי בלום ב'קול חי':
