בקהילות רבות נהוג במוצאי שבת קודש לספר סיפור על הבעל שם טוב הקדוש, רבי ישראל בן אליעזר זיע"א, מייסד תנועת החסידות. מנהג זה, שעבר מדור לדור, נועד לפתוח את השבוע החדש מתוך אמונה, שמחה והתחזקות בעבודת ה'. סיפורי הבעל שם טוב ותלמידיו, העוסקים בהשגחה פרטית, באהבת ישראל, בכוחה של תפילה ובאמונת צדיקים, מלווים את שולחנותיהם של יהודים רבים בשעה שבה נפרדים מקדושת השבת ושבים אל ימי המעשה.
למנהג נקשרה במסורת החסידית סגולה מיוחדת לפרנסה ולהצלחה במהלך השבוע, ובקרב חסידים נפוצה האמרה כי סיפור ממעשי הבעל שם טוב במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה. לצד המסורת על מעלתו הסגולית של המנהג, גדולי החסידות הדגישו את הכוח הרוחני הטמון בסיפורי הצדיקים, המעוררים את הלב לעבודת הבורא ומחזקים את הביטחון בהשגחתו.
ואכן, במשך דורות התכנסו משפחות וחסידים במוצאי שבת, סביב שולחן המלווה מלכה, וסיפרו ממעשיו המופלאים של אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש. הסיפורים, המשלבים מסרים עמוקים עם מעשים מרגשים, מזכירים כי גם בתוך טרדות היום־יום ניתן לראות את יד ההשגחה ולמצוא נקודות של אור ותקווה.
עוד באתר:
הסיפור למוצאי שבת 'בראשית':
שמעתי מאאזמו"ר הגה"ק [רבי אברהם יהודה הכהן זיע"א – בעל "קול אריה"] ז"ל שספר שהבעל שם טוב זי"ע היה שוחט ובודק (שו"ב) תחת דגל הפני יהושע זי"ע בגליל, פעם קרא הפני יהושע את כל השוחטים שתחת דגלו שיראו לו סכינם, ובא גם הבעש"ט בתוך השובי"ם והוציא את הסכין מתערו שהיה תחוב בצדי רגלו [=שטיוול] שלו, והראה לפני יהושע, אמר לו הפני יהושע ז"ל "אתכם לא קראתי". ואמר הבעש"ט הק' שעוד בטרם שהכירו אותו מלאכי מעלה, הכיר אותו הפני יהושע.
(אגרות לחם שלמה – שאמלויא)
