שורד השבי איתי רגב חשף עדות מצמררת מרגעי חטיפתו בשמחת תורה, ותיאר כיצד, בשניות שבהן היה בטוח כי חייו עומדים להסתיים, החל לשיר "שיר למעלות" – ואז קנה הרובה שהוצמד לראשו הורם לפתע.
רגב שחזר את רגעי האימה בכביש 232, כאשר היה ברכב יחד עם אחותו מיה ועם עומר. לדבריו, כאשר פנו ימינה בכביש, הבחינו בטנדר של מחבלים שממתין לרכבים החולפים. באותו רגע הבין, לדבריו, כי הם לא ייצאו משם בחיים.
"ראינו טנדר שמחכה לרכבים שיפנו ימינה", סיפר. "אמרתי למאיה: תעני לאבא, אנחנו לא יוצאים מפה יותר, בואי ניפרד". מיה ענתה לאביהם, ואז נפתחה לעברם אש. איתי נפגע מירי ברגלו, ומיה נפגעה זמן קצר לאחר מכן.
עוד באתר:
לדבריו, אביהם שמע בטלפון את היריות ואת זעקותיהם. "אנחנו אומרים לאבא, אנחנו אוהבים אותך", שחזר רגב. זו הייתה, כלשונו, "שיחת פרידה". הוא תיאר כיצד ברגעים הללו היה ברור לו שהמחבלים מגיעים לבצע וידוא הריגה.
"להשלים עם העובדה שאתה לא עומד לחיות יותר, ולהשלים עם העובדה שאתה יודע שאתה הולך למות – זה מטורף", סיפר רגב. לדבריו, אחד המחבלים פתח את דלת הרכב, והוא התחנן על חייו.
המחבלים הוציאו אותו מהרכב ראשון, ולאחר מכן הוציאו את מיה ואת עומר. השלושה הושכבו על הכביש. אז, סיפר רגב, אחד המחבלים נעמד עליו, דרך על גבו, והצמיד את קנה הנשק לראשו, כשהוא מצמיד את פניו אל הכביש.
דווקא ברגע הזה, מול קנה הרובה, החל רגב לשיר "שיר למעלות". "אני פשוט מתחיל לשיר שיר למעלות", סיפר. במשך דקות ארוכות המשיך לשיר, בעוד הנשק צמוד לראשו.
ואז, לדבריו, התרחש הרגע שאותו הוא מגדיר כמפגש הראשון שלו עם הקדוש ברוך הוא. "אחרי שתי דקות, הקנה יוצא לי מהראש", שחזר. "ופה היה המפגש הראשון שלי עם הקדוש ברוך הוא".
רגב סיפר כי באותם רגעים הרגיש בצורה ברורה שההצלה לא באה מידי אדם. "הרגשתי כאילו שהקדוש ברוך הוא שומע אותי, כאילו שהוא זה שהרים את הנשק. לא המחבל – הקדוש ברוך הוא".
לדבריו, אותו רגע הפך לנקודת מפנה רוחנית עמוקה עבורו. "ופה באמת הייתה לי האינטראקציה הראשונה שלי איתו, ומשם זה רק התחזק", אמר.
העדות של רגב מצטרפת לשורת סיפורים בלתי נתפסים של שורדי הטבח והחטיפה, המתארים רגעים שבהם עמדו מול המוות פנים אל פנים. אלא שבמקרה שלו, שיר אחד שנאמר מתוך פחד מוחלט הפך עבורו לסמל של אמונה, הצלה והשגחה פרטית בלב התופת.
