אנחנו משתמשים בו כמעט בלי לחשוב: "גולת הכותרת" של האירוע, "גולת הכותרת" של הנאום, "גולת הכותרת" של הביקור. אבל מאחורי הביטוי המוכר מסתתר מסע לשוני מרתק שמתחיל בכלל באדריכלות של בית המקדש הראשון.
בפינת "מאיפה אתה יודע את זה" ב'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי', הסביר עפר גדנקן את מקורו של הביטוי "גולת הכותרת", ואת הדרך שבה הפך פרט פיזי בראש עמודי המקדש למטאפורה עברית שמתארת את השיא.
לדבריו, כיום הביטוי משמש לתיאור החלק החשוב ביותר, המרכיב המרכזי או נקודת השיא של אירוע. אלא שהתיעוד הכתוב הראשון שלו מופיע בספר מלכים א', בפרק המתאר את בניית בית המקדש בימי שלמה המלך.
עוד באתר:
בפסוקים מתוארים שני העמודים שבמקדש, ועליהם "גולות הכותרת" שבראש העמודים. הכותרת הייתה האלמנט העליון של העמוד, ובראשה שולבה "גולה" – פרט עגול, שעל טיבו המדויק נחלקו חוקרי הלשון: האם היה זה מעין אגן עגול, כדור מתכת או צורה עגולה אחרת.
כך או כך, המשמעות הפיזית ברורה: הגולה הייתה דבר בולט, גבוה ועליון, שהוצב בראש הכותרת שבראש העמוד. משם, לאורך הדורות, לקחה השפה את המיקום הגבוה והבולט הזה והפכה אותו לדימוי: דבר שנמצא בפסגה, בראש, במרכז תשומת הלב.
אבל הסיפור אינו מסתיים שם. גדנקן סיפר כי עד ראשית המאה הקודמת, המילה "כותרת" עצמה עדיין נשענה בעיקר על משמעותה האדריכלית: ראש עמוד אבן. רק בשנת 1925 החלה המילה לקבל את המשמעות המוכרת לנו כיום בעולם התקשורת.
מי שעמדו מאחורי המעבר הלשוני הזה היו עורך עיתון "דבר" ברל כצנלסון והסופר משה סמילנסקי, שחיפשו מילה עברית לשורת הטקסט המודגשת המופיעה בראש מאמר או ידיעה. הם פנו אל האדריכלות המקראית, וראו התאמה טבעית בין ראש העמוד במקדש לבין ראש העמוד בעיתון.
כך הפכה "כותרת" מראש עמוד אבן לשורת הטקסט הראשונה והבולטת בעיתון. ומכאן קיבלה "גולת הכותרת" חיים חדשים: לא רק פרט עיצובי בראש עמודי המקדש, אלא הביטוי שמסמן את השיא, הפסגה והחלק הבולט ביותר בכל עניין.
המשמעות הפשוטה, אם כן, היא שכאשר אדם מכנה משהו "גולת הכותרת", הוא בעצם משווה אותו לאותו פרט עגול ובולט שניצב בראש העמודים בבית המקדש. ביטוי שנשמע מודרני לגמרי, אך שורשיו נטועים עמוק בתיאור המקראי של בניין המקדש.
באמס נציין כי דווקא הביטוי הזה ממחיש היטב את כוחה של העברית: מילה שנולדה מאבן, מתכת ואדריכלות מקראית, הפכה ברבות השנים לחלק בלתי נפרד משפת החדשות, המאמרים והדיבור היומיומי.
האזינו לפינה המלאה מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
