בפרשת נאמר: "את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ". בשם החתם סופר מובא כי המילה "קשתי" רומזת בראשי תיבות לארבעה יסודות: קדושתי, שמי, תורתי וימיני. החתם סופר הביא את הרמז, ותלמידו, בספר "ליקוטי חבר בן חיים", הרחיב וביאר את משמעותו ואת הקשר שלו לתפילה.
בסיום תפילת שמונה עשרה אנו אומרים בתפילת "אלוקי נצור": "עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך". מקור הבקשה מובא בטור בשם המדרש, המלמד כי האומר את ארבעת הדברים הללו זוכה ומקבל פני שכינה. אך מדוע נקבעה בקשה מיוחדת זו דווקא בסיום התפילה?
ההסבר נעוץ בדברי הגמרא במסכת ברכות, המלמדת שמאז חורבן בית המקדש התפילות אינן נשמעות במהירות כבעבר. הגמרא לומדת זאת מהפסוק: "סכותה בענן לך מעבור תפילה". הענן מתואר כמסך המבדיל בין תפילות ישראל לבין שמי מרום. משום כך, בסיום תפילת שמונה עשרה מבקשים אנו שגם אם נדמה ששערי התפילה ננעלו, הקדוש ברוך הוא יפעל לא למעננו בלבד, אלא למען שמו, ימינו, תורתו וקדושתו.
עוד באתר:
וזהו גם הרמז בדברי החתם סופר על הפסוק "את קשתי נתתי בענן": גם בתקופות של גלות, כאשר הענן מסתיר כביכול את שערי התפילה, יש לישראל את הזכות להזכיר את קדושת השם, את תורתו ואת שמו, ולבטוח בימינו של הקדוש ברוך הוא. אלו הם הדברים המבקעים את הענן ומסייעים לכך שהתפילות יתקבלו. לצד זאת, חובה להתפלל בכוונה, ביראת שמיים, ובעיקר להקפיד שלא לדבר בשעת התפילה ובקריאת התורה.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
