התכתבויות פרטיות המיוחסות ליונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הופצו היום (ראשון) ברשתות החברתיות ובאתר ייעודי. הגורמים המפיצים מאיימים לפרסם חומרים נוספים, אולם בשלב זה לא אומתה אמינות ההתכתבויות ולא ברור מי עומד מאחורי הפרסום.
לפי 'כלכליסט', החומרים כוללים לכאורה שיחות מהשבועות האחרונים עם אנשי תקשורת ומקורבים לראש הממשלה. העיתון הדגיש כי לא ניתן לקבוע אם מדובר בהתכתבויות אמיתיות או בזיוף, לרבות כזה שנוצר בסיוע בינה מלאכותית. גם התאמה בין פרטים בשיחות לאירועים שהתרחשו אינה מהווה כשלעצמה אימות של החומר.
ברקע הפרסום עומדת מערכת לניטור תקשורת שפיתח אוריך באמצעות "קלוד". לפי הדיווחים, קוד המערכת נותר גלוי ברשת וכלל פרטי גישה רגישים. 'כלכליסט' חשף גם כי חשבון הוואטסאפ שלו חובר לשירות חיצוני הפועל מאיחוד האמירויות, שקיבל לפי הדיווח גישה להתכתבויות ולמדיה. עם זאת, טרם הוכח שזו הדרך שבה הושגו החומרים המופצים כעת.
עוד באתר:
הפרשה מעלה גם שאלות משפטיות בנוגע להפצת ההתכתבויות. חוק הגנת הפרטיות מתייחס להעתקה או לשימוש בתוכן של כתב שלא נועד לפרסום ללא רשות, וכן לפרסום חומר שהושג באמצעות פגיעה בפרטיות. האחריות בכל מקרה תלויה בנסיבות ובהגנות הקבועות בחוק, ולא רק בשאלה אם החומר אמיתי.
המשמעות המשפטית והסיכונים לפרסום
פגיעה בפרטיות: גם התכתבות אותנטית עלולה להיות אסורה בפרסום. העובדה שאדם הוא יועץ בכיר או שהחומר כבר מופץ ברשת אינה מעניקה היתר גורף לפרסמו. קיימות הגנות בחוק, אך יש לבחון אותן ביחס לתוכן ולנסיבות הפרסום.
לשון הרע: ייחוס אמירות פוגעניות לאדם על סמך התכתבות מזויפת או בלתי מאומתת עלול ליצור חשיפה משפטית. הגנת אמת בפרסום מחייבת אמת ועניין ציבורי; המילה "לכאורה" אינה חסינות משפטית.
חדירה לחשבון: אם החומרים הושגו באמצעות חדירה שלא כדין, עשויה להתעורר אחריות לפי חוק המחשבים. צריך להבחין בין מי שהשיג את החומר לבין מי שפרסם אותו, ולבדוק את מעשיו של כל גורם בנפרד.
השלכות אפשריות: אם החומר אותנטי, הוא עשוי לחשוף קשרים, מידע אישי ושיחות של צדדים שלישיים. זו הערכת סיכון, ולא ממצא שלפיו נחשף מידע מסווג או נגרם נזק ביטחוני.
לפרסום בשלב הזה, הניסוח המדויק הוא "התכתבויות המיוחסות לאוריך הופצו ברשת". אין עדיין בסיס לקבוע שחשבון הוואטסאפ כולו נפרץ, שהחומרים אותנטיים או שהפרצה הקודמת היא מקורם.
