עדותו של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו היא, לדברי הפרשן המשפטי פרופ' משה כהן-אליה, "אירוע משמעותי", וגם רק ההתחלה של כמה ימים דרמטיים. בראיון במהדורה המרכזית עם אבי מימרן הציע כהן-אליה הסתכלות הפוכה על ההליך כולו: "אתה מכיר את הקלסרים האלה שבאים הפרקליטים וכתוב עליהם מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו? מה שהסתבר לנו עם הזמן, במיוחד היום, שזה בעצם בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל, או יותר נכון נגד הדיפ סטייט". לדבריו, הפרקליטות הייתה משוכנעת שהתיקים לא יגיעו לשלב הבירור המשפטי המלא, ועמידתו של נתניהו על ניהול ההליך עד הסוף "הימם את הפרקליטות".
לפי כהן-אליה, את שורשי הפרשה יש לחפש הרבה לפני תיקי האלפים. "אחת התובנות המרכזיות שעולות מהדיון המאוד מעניין הזה", אמר, היא "שהחטא הקדמון פה זה תיק הרפז". מנדלבליט, שנחקר בעבר בפרשת הרפז, נותר לדבריו פגיע במשך זמן רב, כיוון שהתיק לא נסגר. הוא הזכיר את השיחה המוקלטת של מנדלבליט עם עו"ד אפי נוה, שבה תיאר היועמ"ש לשעבר תחושה כי מחזיקים אותו בגרון, וטען כי בכך טמון לב העניין.
כהן-אליה טען כי מנדלבליט היה נתון להשפעתם של פרקליט המדינה דאז שי ניצן ושל ליאת בן ארי, ושלדבריו נתן אישורים בדיעבד לחקירות שלא תמך בהן. בהסתמך על דבריו של אפי נוה, אמר כי מנדלבליט לא האמין בתיקים 1000 ו-2000, וכי בתיק 4000 הצהיר בזמנו שלא היה מגיש כתב אישום אלמלא סעיף השוחד, "גם זה קרס". מימרן הזכיר בהקשר זה את דבריה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, שאמרה ב-2020 כי במובן מסוים משפט נתניהו יהיה גם משפטו של מנדלבליט.
עוד באתר:
כהן-אליה טען כי מדובר במהלך מתואם של בכירי המערכת המשפטית. הוא הזכיר את נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, שלדבריו הביע ביטחון שמנדלבליט "לא יכזב", ואת השופט לשעבר מני מזוז, שלטענתו שינה את ההלכה בעניין הפגנות מול בתים פרטיים של נבחרי ציבור. לדבריו, בשנות ה-90 נקבע בפסק הדין שעסק בהפגנות מול ביתו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל כי אין זכות להפגין מול בית פרטי אם קיימת חלופה, וההוראה שונתה כדי לאפשר את ההפגנות מול ביתו של מנדלבליט, במטרה להפעיל עליו לחץ.
לדבריו, מאחורי ההליך המשפטי עומד סיפור פוליטי. "הסיפור האמיתי הוא שאותה הגמוניה הישנה, אלה שרואים את עצמם כיורשים החוקיים של מפא"י ההיסטורית, לא הסתפקו בכוח שיש להם", אמר, והוסיף כי לטענתו הם ביקשו לבצר את כוחם באמצעות "סיכול ממוקד של מנהיג הימין". כהן-אליה השווה זאת למקרים במדינות אחרות שבהם, לדבריו, נעשה שימוש בתביעה ככלי במאבק פוליטי. "ופשוט זה לא עובד להם", קבע, "בעיקר כי היה פה ראש ממשלה שלא שיחק לפי המשחק".
בהתייחס לדיון עצמו, ציין כהן-אליה כי בבית המשפט עלו שאלות סביב חתימות ואישורים של מנדלבליט. הדבר החמור ביותר, לדבריו, נוגע להוראה בחוק יסוד: הממשלה, המחייבת אישור של היועמ"ש לפעולות חקירה נגד ראש הממשלה. לטענתו, הגורמים שניהלו את החקירה פעלו כרצונם וביקשו את האישורים רק בדיעבד.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
