הדרמה במשפט נתניהו נמשכת: ביום השני לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, התפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים עימות חריף בינו לבין סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, סביב ראשיתו של תיק 4000 והאישורים שניתנו לחקירת ראש ממשלה מכהן.
במוקד החקירה הנגדית עמדה טענת ההגנה כי חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו פעולות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו עוד לפני שניתן לכך אישור היועץ המשפטי לממשלה כנדרש בחוק. מנדלבליט דחה את הטענה כי הוכח שהחוקרים פעלו במכוון מאחורי גבו, אך אישר כי עד למזכר הרשמי מ-2 באוקטובר 2017 לא ניתן אישור לחקירת הפרשה.
חדד ביקש לברר את גבולות הסמכות של החוקרים בחקירת בזק המקורית, שהייתה חקירה כלכלית של רשות ניירות ערך, ואת השאלה מתי ומכוח מה ניתן היה לעבור ממנה לאיסוף חומרים הנוגעים לנתניהו ולאתר "וואלה".
עוד באתר:
מנדלבליט הסביר כי אם במסגרת חיפוש מתגלים באקראי ממצאים המעלים חשד לעבירה אחרת, ניתן להעבירם לגורמים המתאימים. אולם כאשר מדובר באדם שחקירתו דורשת אישור מיוחד, ובפרט ראש ממשלה, חובה להביא את הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה.
בנקודה זו הבהיר מנדלבליט כי "אסור לכוון לצד של מטרה מסוימת לחקור חשדות נגד ראש הממשלה". כאשר חדד טען כי צו חיפוש אינו יכול לשמש מסלול עוקף לחקירה שלא אושרה, מנדלבליט אישר כי בית משפט אינו יכול להסמיך חקירת ראש ממשלה ללא אישור היועץ.
חדד הטיח בו: "אתה עדיין בהומור, הפילו אותך בפח, זו דעתי". מנדלבליט השיב בקצרה: "בסדר", וחדד המשיך: "אני אראה לך מה לא גולה לך, הוסתרו ממך דברים".
היועמ"ש לשעבר ביקש להבהיר לבית המשפט כי אינו מקבל את התזה של ההגנה שלפיה גורמי החקירה והתביעה הסתירו ממנו במכוון מהלכים ופעולות. לדבריו, הוא יופתע מאוד אם אכן זה היה המצב, והוסיף כי עדיין לא השתכנע מהטענה. חדד השיב לו: "ברור שתופתע מזה".
בהמשך חידד חדד את ההבחנה בין גילוי מקרי לבין חיפוש יזום. מנדלבליט אישר כי אם נתקלים במשהו באקראי זה דבר אחד, אך חיפוש מכוון הוא עניין אחר לגמרי. כאשר חדד תיאר אפשרות של חיפוש מכוון ללא אישור כ"רעידת אדמה", מנדלבליט אמר: "אני אומר שזה לא בסדר, נכון". השופט עודד שחם העיר לחדד על השימוש בביטויים מסוג זה.
נקודה נוספת שעלתה בדיון עסקה בטענה כי חוקרי רשות ניירות ערך הפיקו כבר ביולי 2017 כתבות מאתר "וואלה" הקשורות לנתניהו, עוד לפני מתן האישור לחקירת תיק 4000. לטענת חדד, אותם מסמכים סומנו באופן מטעה כאילו הופקו בנובמבר 2017, לאחר מתן האישור.
כשנשאל מנדלבליט האם ידע על כך או האם נתן אישור להפקת הכתבות ביולי 2017, השיב בשלילה. הוא גם הבהיר כי לא עסק בחקירת בזק המקורית, שהייתה חקירה כלכלית, וכי לא הכיר בזמן אמת את נסיבות הפקת אותן כתבות.
הדברים הובילו לעימות נוסף בין חדד לתובעת עו"ד יהודית תירוש, שהתנגדה לאופן הצגת הדברים וטענה כי מנדלבליט כבר הבהיר שאינו מכיר את הכתבות ואת נסיבות הפקתן. השופטים ביקשו למקד את החקירה בשאלת ידיעתו האישית של מנדלבליט בזמן אמת.
במקביל, ב'קול חי' התייחסו הבוקר לעדות החריגה. דוד חכם אמר בפתח מהדורת הבוקר כי כאשר "מגיע הראש", מי שהורה לפתוח בחקירה נגד נתניהו, ומדבר בעצמו על דברים חמורים שנעשו, קשה להבין כיצד המשפט אינו נסגר.
בצלאל קאהן מתח ביקורת על שתיקת כלי התקשורת הכלליים סביב עדות מנדלבליט, ואמר כי אותם פרשנים שידעו בעבר לחשוף ציטוטים מחקירות "נאלמו דום" דווקא כשעלו בבית המשפט שאלות קשות על התנהלות החקירה.
עו"ד ששי גז אמר במהדורת הבוקר ב'קול חי' כי קו ההגנה צפוי להתמקד בכך שהחוק מחייב אישור יועץ משפטי לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. לדבריו, אם ההגנה תפעל בחכמה, היא לא תאשים בשלב הזה את מנדלבליט עצמו, אלא תנסה להראות שהמשטרה פעלה בלעדיו.
באמס נציין כי עדות מנדלבליט מעניקה להגנה כלי מרכזי לערער על שורשי תיק 4000: לא רק האם קיימות ראיות בתיק, אלא האם הדרך שבה נאספו חלק מהחומרים הייתה חוקית, מוסמכת ומפוקחת כדין. כאשר היועמ"ש לשעבר עצמו מאשר כי חיפוש מכוון אחר חשדות נגד ראש ממשלה ללא אישורו הוא דבר שאסור לעשותו, השאלה מי ידע, מי אישר ומה הוסתר ממנו הופכת לאחת השאלות הדרמטיות במשפט כולו.
