כיסוי סירים, קערות וקופסאות משחקים בשבת נראה כפעולה פשוטה ושגרתית, אך בהלכות שבת ישנם מצבים שבהם כיסוי כלי עלול להיחשב לאיסור עשיית אוהל. ההבחנה תלויה בכמה פרטים: גודל הכלי, סוג הכיסוי, אופן הכיסוי, הרווח שבין המאכל למכסה והמקום שבו הונח הכלי.
כלי רחב מאוד, שרוחבו שתי אמות – 96 סנטימטרים מצד לצד, הן באורך והן ברוחב, כאשר יש בכלי יין, מים, מאכלים או משקאות, אסור מדרבנן לכסותו בכיסוי שאינו מיוחד לו, כגון נייר כסף או בד, אם מכסים את כולו. הטעם הוא שהכיסוי מגן על תכולת הכלי מפני לכלוכים, ובשל המרחק הגדול בין המחיצות הוא נחשב כמחבר ביניהן ויוצר גג.
לעומת זאת, אם רוצים לכסות בכיסוי המיוחד לכלי, דהיינו מכסה בעל ידית, מותר. אמנם גם בכלי רחב במיוחד ניתן להקל כאשר משאירים חלק ממנו מגולה, או כאשר אין חלל של טפח בין התכולה לכיסוי. אופן נוסף שמותר לכסות זה אם נפרס על הכלי לפני שבת כיסוי בשיעור טפח מצד לצד – מותר להוסיף ולכסות את יתר הכלי, משום שמדובר בתוספת אוהל ארעי. דין זה רלוונטי בעיקר לסירים גדולים המצויים במוסדות ציבוריים, ופחות לסירים ביתיים רגילים.
עוד באתר:
הדברים נאמרו בתוכנית 'הלכה למעשה' עם הגאון הרב אופיר מלכא. הרב הסביר כי האיסור קיים גם בכיוון ההפוך: כשם שכיסוי כלי רחב בכיסוי שאינו מיוחד לו עלול להיחשב עשיית אוהל, כך הסרת הכיסוי כולו בשבת עלולה להיחשב סתירת אוהל, אפילו אם הכיסוי הונח לפני כניסת השבת. שכן אם הכיסוי נחשב לגג, הסרתו נחשבת לסתירה. עם זאת, אם מקפלים את נייר הכסף ומשאירים טפח פרוס מצד לצד, אין כאן סתירה של כל הכיסוי, והדבר מותר.
בכלים קטנים, כמו הסירים הביתיים, מותר בדרך כלל לכסות גם בנייר כסף או בניילון נצמד, בתנאי שהם נקרעו והוכנו לפני שבת. אולם יש להבחין בין כלי שנותר במקומו מאז כניסת השבת לבין כלי שהועבר למקום אחר. לפי שיטת הב"ח והפרי מגדים, וכפי שפוסק המשנה ברורה, דווקא העברת הכלי למקום חדש נחשבת לעשיית מחיצות בשבת, וכיסויו לאחר מכן בגג שאינו מיוחד נחשב לעשיית אוהל. האיסור במקרה זה תלוי גם בכך שמכסים את הכלי כולו, ושגובה מחיצות הכלי הוא טפח לפחות.
עוד הובא חידושו של הרב שלמה זלמן אויערבך: אם הכלי הובא למקום כדי לכסותו, הדבר עשוי להיחשב בנייה, אך אם הובא לשם שימוש רגיל ורק לאחר מכן עלה הצורך לכסותו – מותר לכסותו, משום שלא הובאו המחיצות מלכתחילה לצורך יצירת אוהל. פתרון נוסף הוא לכסות בשינוי: להחזיק את הכיסוי באוויר ולהכניס תחתיו את הכלי.
לסיכום, כדי שיחול האיסור של עשיית אוהל צריכים להתקיים שבעה תנאים: א. הכיסוי אינו מיוחד לכלי, ב. מכסים את כולו, ג. יש חלל טפח בין התכולה לכיסוי, ד. הכלי הוזז ממקומו לצורך כיסויו, ה. הכיסוי נעשה בדרך הרגילה ולא בשינוי, ו. הכלי לא עמד במקום הזה בכניסת השבת, ז. מחיצותיו בגובה טפח לפחות. אם חסר את אחד מהתנאים – מותר לכסותו לכתחילה.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'הלכה למעשה' ב'קול חי':
