מצבן הכלכלי של קופות החולים בישראל השתפר במהלך השנה החולפת, אך הדרך ליציבות פיננסית עדיין ארוכה. מנתוני דוח משרד הבריאות לשנת 2025, שפורסם היום (שלישי), עולה כי ארבע קופות החולים סיימו את השנה בגירעון משותף של כ-194 מיליון שקלים, לעומת 346 מיליון שקלים בשנת 2024. מדובר בצמצום של כ-44% בתוך שנה אחת. אלא שלצד הנתון המעודד, הדוח חושף כי המערכת ממשיכה להישען על סיוע ממשלתי בהיקפים עצומים, וכי העלויות הכרוכות במתן שירותים רפואיים לציבור מוסיפות לעלות. המשמעות היא שהשיפור בדוחות הכספיים אינו מבטיח בהכרח הקלה בתשלומי המבוטחים או שיפור מיידי בזמינות התורים והשירותים.
אחד הנתונים המרכזיים בדוח נוגע להיקף הכספים שהעבירה המדינה לקופות החולים. בשנת 2025 הסתכמו התמיכות הממשלתיות בכ-4.58 מיליארד שקלים, לעומת 4.09 מיליארד שקלים בשנה שקדמה לה, תוספת של כ-491 מיליון שקלים. חלק ניכר מהגידול נועד לחיזוק שירותי בריאות הנפש ולסיוע בייצוב מצבן הכספי של הקופות. למעשה, כאשר מנטרלים את התמיכות הממשלתיות ואת ההכנסות וההוצאות החד-פעמיות, מתקבל גירעון מצרפי של כ-4.9 מיליארד שקלים. אין מדובר בגירעון החשבונאי הסופי, אלא במדד הממחיש את התלות במנגנוני המימון. במקביל, עלות סל שירותי הבריאות הגיעה לכ-80.6 מיליארד שקלים, עלייה של כ-6.2%, בין היתר בעקבות גידול האוכלוסייה, התייקרות השירותים והכנסת טכנולוגיות רפואיות חדשות.
הפערים בין ארבע קופות החולים ניכרים היטב בתוצאות הכספיות. שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה בישראל, סיימה את 2025 בגירעון של כ-364 מיליון שקלים, לעומת 542 מיליון שקלים בשנה הקודמת. לעומתה, מכבי שירותי בריאות רשמה עודף של כ-111 מיליון שקלים, ירידה לעומת עודף של 189 מיליון שקלים בשנת 2024. מאוחדת הציגה עודף של כ-53 מיליון שקלים, לעומת שבעה מיליון שקלים בלבד בשנה הקודמת, ולאומית סיימה בעודף של כשישה מיליון שקלים לאחר שנה שבה הייתה מאוזנת. עם זאת, ההשוואה בין הקופות אינה פשוטה: בכללית נכללת גם פעילותם של 14 בתי חולים שבבעלותה, שסיימו את השנה בגירעון של כ-2.83 מיליארד שקלים, לעומת 3.22 מיליארד שקלים בשנת 2024. מנגד, תוצאות מאוחדת ולאומית הושפעו גם מהכנסות הקשורות לעסקת מדיקה.
עוד באתר:
למרות צמצום הגירעונות, הוצאות האשפוז ממשיכות להכביד על מערכת הבריאות. בשנת 2025 נרשמה עלייה ריאלית של כ-3.5% בהוצאות אלה, וחלקן הגיע לכ-43% מכלל הוצאות קופות החולים, לעומת 42.1% בשנה הקודמת. לצד זאת, הדוח מצביע על ירידה הדרגתית בחלקן היחסי של ההשתתפויות העצמיות שמשלמים המבוטחים: מ-6.8% מעלות סל הבריאות לפני כעשור, ל-5.56% בשנת 2024 ול-5.48% בשנת 2025. אלא שאין פירוש הדבר שכל משפחה משלמת כיום פחות על תרופות, ביקורים אצל רופאים או שירותים רפואיים אחרים. הירידה מתייחסת לחלקם היחסי של התשלומים במימון הסל, ולא בהכרח לסכומים שמשלם כל מבוטח בפועל.
השאלה החשובה ביותר עבור מיליוני המבוטחים בישראל היא האם השיפור הכלכלי יתורגם גם לשירות רפואי טוב וזמין יותר. הדוח אינו מאפשר לקבוע אם זמני ההמתנה לרופאים מומחים התקצרו, אם נרשם שיפור בנגישות לטיפולים או אם הפערים בין המרכז לפריפריה הצטמצמו. במשרד הבריאות מזהירים כי מנגנוני המימון הקיימים עדיין אינם נותנים מענה מלא להתייקרות השירותים ולגידול הצפוי בצרכים הרפואיים של האוכלוסייה. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הצביע על מגמת ההתייצבות הכספית כנתון מעודד, אך הדגיש את הצורך להמשיך ולהתאים את התקציבים למציאות המשתנה.
