בשעה שהכלכלה העולמית מתמודדת עם איומים הולכים וגוברים, ישראל זוכה לעדכון חיובי בתחזיות הצמיחה שלה. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) העלתה את תחזית הצמיחה למשק הישראלי בשנת 2026 ל-4.5%, לעומת הערכה של 3.5% בלבד שפרסמה בחודש יולי האחרון. השיפור בתחזית מגיע לאחר שנתיים של מלחמה והשפעותיה הכלכליות, כאשר בשנת 2024 צמח התוצר המקומי הגולמי של ישראל ב-1.7% בלבד, ובשנת 2025 כבר נרשמה צמיחה של 3.5%. עם זאת, מדובר בתחזית ולא בנתון צמיחה שכבר התממש, והיא עשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות הביטחוניות והכלכליות.
התמונה בזירה הבינלאומית מעודדת הרבה פחות. בדוח היציבות הפיננסית העולמית מזהירה קרן המטבע מפני האפשרות לעלייה חדה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות במדינות המפותחות, התפתחות שעלולה לערער את יציבות השווקים. בין גורמי הסיכון המרכזיים שמונה הקרן נמצאים לחצי אינפלציה, רמות חוב ציבורי גבוהות והצורך של ממשלות לגייס כספים חדשים כדי לממן את פעילותן ולמחזר חובות קיימים. על פי תחזיות הקרן, קצב הצמיחה העולמי צפוי להאט מ-3.5% בשנת 2025 ל-3.1% בשנת 2026, בזמן שהחוב הציבורי העולמי מתקרב לרמות שלא נראו מאז תום מלחמת העולם השנייה, ועלול לחצות את רף 100% מהתוצר העולמי.
גורם נוסף שמטריד את כלכלני הקרן מגיע דווקא מאחד הענפים הצומחים בעולם: הבינה המלאכותית. חברות טכנולוגיה גדולות, ובהן גוגל ומטא, מגייסות סכומי עתק באמצעות הנפקת איגרות חוב כדי לממן השקעות בתשתיות מחשוב, מרכזי נתונים ופיתוח מערכות AI. לפי הנתונים שהוצגו בדוח, חלקן של הנפקות הקשורות לתחום הבינה המלאכותית בשוק איגרות החוב בדירוג השקעה זינק מפחות מאחוז אחד בשנת 2024 לכעשרה אחוזים כיום. המשמעות היא שהממשלות וחברות הטכנולוגיה מתחרות על כספי המשקיעים, מצב שעלול להעלות את עלויות המימון ולהכביד על גופים המבקשים לגייס הון.
עוד באתר:
בקרן המטבע חוששים במיוחד מתרחיש שבו זינוק מהיר בתשואות האג"ח יגרור ירידה במחירי איגרות החוב ובשווי נכסים פיננסיים נוספים. "ההשפעה עלולה להיות חמורה בהתחשב בחשיבות היסודית של שוקי האג"ח הממשלתיות", הזהירו בקרן. מאחר שאיגרות חוב ממשלתיות משמשות גם כבטוחות בעסקאות פיננסיות רבות, ירידה חדה בערכן עלולה להפעיל לחץ על בנקים, קרנות השקעה וגופים ממונפים. הסיכון משמעותי במיוחד בקרב קרנות גידור וגופים הנעזרים בהלוואות בהיקפים גבוהים, שעלולים להידרש למכירת נכסים במהירות ולהחריף את הירידות בשווקים. גם השקעות הקשורות לתעשיית הבינה המלאכותית אינן חסינות מפני תרחיש כזה.
למרות האזהרות, בקרן המטבע מדגישים כי השווקים הפיננסיים המרכזיים בארצות הברית, באירופה ובבריטניה ממשיכים בינתיים לתפקד באופן תקין, ומדדי הנזילות נותרו יציבים. עם זאת, הכלכלנים קוראים למנהלי החוב הממשלתי לצמצם את התלות בגיוסי חוב לטווח קצר ולהאריך את משך החיים הממוצע של ההתחייבויות, כדי להפחית את הסיכון הכרוך במחזור חובות בתנאי שוק קשים. עבור ישראל, השיפור בתחזית הצמיחה מספק איתות חיובי בנוגע להתאוששות המשק, אך גם הכלכלה הישראלית חשופה לשינויים בריבית העולמית, לעלויות המימון ולתנודות בשווקים הבינלאומיים.
