במלאת 13 שנים להסתלקותו של מרן פוסק הדור הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, זקן מועצת חכמי התורה, מרן הגאון רבי משה מאיה, שיתף בחוויות אישיות מרגשות מתקופת הלימוד המשותפת בתל אביב, עמד על מידת אהבת ישראל הבלתי נתפסת של מרן זצ"ל, וחשף כיצד דמעותיו של פוסק הדור הצילו את רשת החינוך התורני.
מרן הרב מאיה פתח את דבריו במשדר המיוחד במהדורה המרכזית ב'קול חי', בתיאור שקדותו ועמקותו של מרן זצ"ל עוד מתקופת כהונתו כרבה הראשי של תל אביב: "רבים מדברים על הזיכרון העצום של מרן זצ"ל, אך מי שלמד איתו מקרוב ראה גאונות ועמקות שאין להן אח ורע. בתקופת תל אביב הוא היה מגיע אלינו לשיעורים בכולל 'תורה והוראה', שם למדו גדולי עולם. אני זוכר ששאלו אותו שאלה קשה בהלכות כתובות, ולאחר תשעה חודשים, באמצע סימן אחר לגמרי, הוא עצר ואמר: 'אתם זוכרים את השאלה משם? לפי הדין כאן יש תשובה'. העמקות והבקיאות שלו בכל ספרי הפוסקים והחקירות היו מדהימות, והוא הקדיש את כל כולו לעמל התורה ולהרבצתה".
בהמשך עמד הרב מאיה על הנהגתו של מרן זצ"ל בין אדם לחברו, ועל יחסו המיוחד לכל יהודי – גם לאלו שחלקו עליו: "ראיתי את מרן עשרות פעמים בוכה ומתפלל ביחד עם אנשים שבאו לספר לו על חולה או מצוקה. הייתה לו אהבת ישראל בלי סוף. היו רבנים שדיברו נגדו קשות בתקופות בחירות, והוא לא רק שלא שמר להם טינה, אלא השתדל תמיד לעזור להם ולהיטיב עמם. מרן לא ראה כבוד אישי – הוא ראה נשמות, בנים של הקדוש ברוך הוא. מתוך הראייה הזו הוא רץ בכל הארץ, במסוקים ובדרכים, כדי למסור שיעורים ולקרב רחוקים".
עוד באתר:
לסיום גולל זקן מועצת חכמי התורה סיפור מרגש על דאגתו האינסופית של מרן זצ"ל למפעלים הרוחניים שהקים: "באחת התקופות הקשות של רשת החינוך התורני 'בני יוסף', אמר לי אריה דרעי שהוא אינו רואה פתרון לקשיים התקציביים. אמרתי לו: 'הרשת קמה בנס ותעמוד בנס'. כשהוא שאל מאיפה הביטחון, סיפרתי לו שכשנכנסתי למרן ודיווחתי לו על הקשיים של הרשת, מרן התחיל לבכות בדמעות ללא קול. אמרתי לו: 'כל דמעה שמרן מזיל שווה אלף ניסים'. ובאמת, בזכות הדמעות והתפילות הללו הרשת הלכה וגדלה, וכיום היא מחנכת עשרות אלפי תלמידים. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל".
האזינו לשיחה המלאה, מתוך המהדורה המרכזית בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
