ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעת לשון הרע בסך 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לצד הפיצוי הכספי, בר מבקש לחייב את נתניהו לפרסם תיקון או הכחשה ולשלם את הוצאות המשפט. התביעה שמתפרסת על פני 134 עמודים, הוגשה באמצעות עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול.
במוקד התביעה עומד פרסום בחשבון נתניהו ברשת X מ-28 בספטמבר 2026. בפרסום טען ראש הממשלה כי בר קיים בליל 7 באוקטובר "שיחות רבות" עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש אמ"ן אהרן חליוה, אך החליט שלא לעדכן אותו, שלא להתריע לכוחות ולכיתות הכוננות ושלא לפנות את מסיבת הנובה.
נתניהו הוסיף כי בר החליט "רק לשלוח צוות טקילה מצומצם", דבר שלשיטתו מוכיח כי "ידע על סכנה אמיתית". בר טוען בתביעה כי הדברים מציגים אותו כמי שידע מראש על המתקפה ובחר במודע להימנע מהצלת חיים. לדבריו, מדובר בהאשמות שקריות שנועדו להסיט את הדיון מאחריות ראש הממשלה ולהטיל אותה על גורמי הביטחון.
עוד באתר:
בר מדגיש כבר בפתח התביעה כי אינו מבקש להתנער מאחריותו. "שירות הביטחון הכללי כשל בחלקו באי-מתן התרעה על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בכך שלא סיפק את המודיעין הנדרש על היקף המתקפה ועל עיתויה", נכתב. בר מציין כי נשא באחריות לכשלי השירות והתפטר מתפקידו ביוני 2025.
חלק מרכזי בכתב התביעה מוקדש להתרעות שלטענתו העביר לנתניהו בחודשים שקדמו למתקפה. בר מתאר שני רצפים עיקריים: הראשון לקראת הרמדאן וחגי האביב, והשני בקיץ ולקראת חגי תשרי. לדבריו, ההתרעות עסקו בהתעצמות חמאס, בשחיקת ההרתעה ובאפשרות למערכה רב-זירתית, ולוו בהמלצות לסיכול בכירים ומכווני טרור בעזה, לצמצום הקלות כלכליות ולחיזוק המוכנות.
כבר ב-13 בפברואר 2023, לפי התביעה, שלח בר לנתניהו מכתב אישי שהזהיר מפני שילוב של שסע פנימי וחוסר יציבות בזירה הפלסטינית, העלול לקרב את ישראל ל"סופה המושלמת". במרץ הציג, לדבריו, גידול של פי שלושה בהתרעות לפיגועים ביחס לשנה הקודמת.
בר טוען כי הוא והרמטכ"ל הציגו לשר הביטחון יואב גלנט את החשש מהתלקחות קרובה, לאחר שסברו שחומרת ההתרעות אינה מובנת לראש הממשלה. לפי גרסתו, ביקשו לקיים פגישה משותפת עם נתניהו, אך הוא הסכים להיפגש עמם בנפרד בלבד. בר קושר בין ההתרעות האלה לבין נאום האזהרה של גלנט ב-25 במרץ, שבעקבותיו הודיע נתניהו על פיטוריו.
לפי כתב התביעה, ב-23 ביולי התקיימה שיחה ישירה וחריגה בקו המאובטח, שבה אמר בר לנתניהו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה". באותה שיחה הבהיר: "לא נדע לתת יום ושעה". לדבריו, הסביר שאויבי ישראל רואים בקרע הפנימי הזדמנות, והמליץ על מכת מנע לשיקום ההרתעה ולסיכול כוונותיהם.
בר מתאר התרעות נוספות באוגוסט ובספטמבר, ובהן אזהרה מפני תקופה מסוכנת לקראת חגי תשרי. לטענתו, ב-14 בספטמבר התקבל "מסר חריג מן האויב", שעליו עדכן מיד את נתניהו. בהמשך המליץ השב"כ על תקיפה מקדימה, אך בשל ההנחיה לשמור על חגים שקטים, ההמלצה הייתה לבצעה לאחר החגים.
ביחס להערכת מצב מ-1 באוקטובר, טוען בר כי המליץ לקדם הכנות לסיכול בכירים. לדבריו, נתניהו אישר לפרוטוקול את קידום הסיכולים, אך לא נתן את ההנחיות הנדרשות למימושם ולא זימן דיון בנושא.
התביעה כוללת גם ביקורת על מדיניות הממשלה כלפי עזה ועל העברת הכספים הקטאריים. בר טוען כי השב"כ התנגד למדיניות שחיזקה את חמאס והתריע שכספים מגיעים לזרוע הצבאית. עוד הוא טוען כי המלצות התקפיות נבלמו או לא קודמו. עם זאת, הוא מציין גם שהמלצה למבצע לסיכול יחיא סינוואר לאחר הרמדאן ב-2022, בתקופת הממשלה הקודמת, לא קודמה.
בנוגע לליל המתקפה, בר מכחיש שקיים שיחות עם הרמטכ"ל או ראש אמ"ן. לפי גרסתו, אנשי שב"כ החלו לעדכן את מקביליהם בצה"ל בסביבות 23:00. בסביבות 02:00 החליט ראש אגף המבצעים בשירות להקפיץ צוות "טקילה", וב-03:03 הופצה התרעה מתוקשבת על הצטברות חריגה של סימנים אפשריים לפעילות התקפית של חמאס.
בר מציין כי תחקיר השב"כ קבע בדיעבד שההתרעה הופצה במדרג נמוך מהנדרש. הוא מוסיף כי בזמן אמת השירות לא העריך שחמאס עומד לפתוח במתקפה כוללת, וכי הנחת העבודה המרכזית בהערכת המצב הייתה שהארגון נערך מחשש לתקיפה ישראלית.
לפי התביעה, הערכת המצב בראשות בר הסתיימה בסביבות 05:15. הוא הורה לקדם את צוות הלוחמים לקרבת הגבול בצפון הרצועה ולהעביר את עיקרי הדיון למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ולראש לשכת הרמטכ"ל. ההנחיות, לדבריו, תועדו ביומן חמ"ל השב"כ ב-06:06, ובהמשך התקיימה שיחת עדכון בין ראש לשכתו למזכיר הצבאי.
בר טוען כי המזכירות הצבאית היא ערוץ העדכון הרשמי של ראש הממשלה, וכי היא קיבלה במהלך הלילה את תמונת המודיעין. הוא מסתמך גם על ריאיון עם המזכיר הצבאי לשעבר אבי גיל, המצוטט בתביעה, שבו תיאר עדכון לקצין המודיעין במזכירות בשעה 03:55 ושיחת טלפון מראש לשכת בר סמוך לתחילת המתקפה.
באשר לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל, בר טוען כי אינם כפופים לשב"כ. בנוגע לנובה, הוא טוען שלא ידע על קיום המסיבה, וכי השירות אינו הגוף העוסק ברישוי אירועים. לדבריו, הקפצת צוות "טקילה" היא פעולה הננקטת גם כשקיים חשש לפיגוע ותמונת המודיעין חלקית, ואינה מוכיחה ידיעה על מתקפה בהיקף שהתרחש.
בר מבקש במסגרת ההליך לחשוף מסמכים רלוונטיים, לרבות כאלה המצויים בידי נתניהו או בשליטתו. לפי ההודעה שנלוותה להגשת התביעה, הוא פנה גם לצנזור הראשי בבקשה להתיר את פרסום מסמכי המקור, שציטוטים מהם נכללים בתביעה אך הם עצמם לא פורסמו לציבור.
"קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות", מסר בר. "בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך". בכתב התביעה טוענים עורכי דינו כי הפרסום אינו חוסה תחת החסינות, וכי לא עומדות לנתניהו הגנות אמת בפרסום ותום לב. אלו טענות התובע, שטרם הוכרעו בבית המשפט. תגובה חדשה מטעם נתניהו לתביעה לא נכללה בחומרים שנמסרו.
