חודשים לאחר שצה"ל תקף שורת גשרים לאורך נהר הליטאני בניסיון לפגוע בנתיבי האספקה של חיזבאללה, מתברר כי חלק ניכר מהיכולת לחצות את הנהר כבר הושב. דוח מחקר חדש של מרכז עלמא, המתפרסם היום (חמישי), מצביע על שיקום הדרגתי של צירי התנועה, הקמת מעברים חלופיים ופערים משמעותיים בפיקוח הביטחוני עליהם.
המשמעות האפשרית מדאיגה: אף שהגשרים המקוריים לא שוקמו במלואם, לחיזבאללה עומדים שוב נתיבי תנועה שעשויים לאפשר לו להעביר פעילים, ציוד ואמצעי לחימה לאזור שמדרום לליטאני, ולחדש את תשתיותיו הצבאיות.
במהלך חודש מרץ 2026, במסגרת מבצע "שאגת הארי", תקף צה"ל שורת גשרים ששימשו, על פי הודעותיו, את ארגון הטרור להעברת פעילים ואמצעי לחימה במסווה של תנועה אזרחית. הדוח, שחיבר חוקר מרכז עלמא דביר פרי, מתייחס לשישה גשרים שעל תקיפתם הודיע צה"ל ולמעברים נוספים שהוזכרו בדיווחים מקומיים.
עוד באתר:
הגשרים נהרסו, אבל הדרכים נפתחו
לפי ממצאי המחקר, תקיפות צה"ל אכן שיבשו באופן משמעותי את התנועה בין צפון הליטאני לדרומו ובין בקעת הלבנון לדרום המדינה. אלא שהשיבוש לא נשמר לאורך זמן.
צבא לבנון, משרד העבודות הציבוריות, הרשות הלאומית לנהר הליטאני וגופים מקומיים החלו לפעול לפתיחת הצירים באמצעות תיקוני חירום, מעברים זמניים ושימוש בגשרים חלופיים.
כך, למשל, גשר אל-קאסמיה שבאוטוסטרדת החוף נפתח מחדש לתנועה חלקית כבר באפריל. באזור קעקעית אל-ג'סר הוקם מעבר זמני, שנפתח לכלי רכב בספטמבר, לאחר עבודות שבוצעו בסיוע צבא לבנון.
גם באזור גשר אל-דלאפה, שנחשב לאחד מצירי המעבר החשובים בין בקעת הלבנון לדרומה, נמצאה חלופה: הגשר המקורי אמנם נותר הרוס, אך התנועה הוסטה לגשר סחמר–משע'רה, שתועד פעיל בספטמבר.
עם זאת, לא כל המעברים חזרו לפעילות. בגשר אל-קנטרה ובגשר החקלאי באזור אל-קאסמיה לא נמצאו ראיות לשיקום, ובציר אל-ח'רדלי לא תועדה חזרת התנועה לאחר שנחסם בספטמבר. גם בגשר א-זראריה לא אומתה בנייה מחדש של הגשר המקורי.
הבעיה המרכזית: מי בודק מה עובר בגשרים?
אחת המסקנות הבולטות בדוח נוגעת דווקא להתנהלות כוחות הביטחון הלבנוניים.
למרות מעורבותו של צבא לבנון בעבודות השיקום, החוקרים לא הצליחו לאמת קיומה של בקרה צבאית פיזית רציפה בכל המעברים הפעילים. בחלק מהמקומות תועדו מחסומים בנקודות זמן מסוימות, אך לא הוכח שהם פועלים באופן קבוע.
במרכז עלמא מדגישים כי היעדר תיעוד של מחסום אינו מוכיח בהכרח שאין במקום נוכחות צבאית. אולם גם בפרסומים הרשמיים על פתיחת המעברים לא פורט אם מתבצעות בדיקות קבועות של כלי הרכב החוצים אותם.
החשש הוא כי המעברים שנפתחו לצורכי האוכלוסייה האזרחית יאפשרו בפועל גם לחיזבאללה לחדש את תנועת אנשיו ואמצעי הלחימה שלו.
משלוח חומרי הנפץ שנתפס – והדרישה להחזירו
המחקר מצביע גם על אירוע שהתרחש ב-5 באוקטובר, כאשר כוחות הביטחון הלבנוניים תפסו במחסום צ'הר אל-בידר רכב שנשא חומרי נפץ של חיזבאללה.
אלא שההתפתחות המשמעותית הגיעה דווקא היום, בדבריו של חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חסן פצ'לאללה.
לפי הדוח, פצ'לאללה סיפר כי לאחר תפיסת הרכב פנו גורמים בארגון לכוחות הביטחון ולגורמי המשפט בלבנון, הבהירו כי הרכב והמטען שייכים לחיזבאללה, ודרשו לשחרר מיד את העצורים ולהשיב את הרכב ואת תכולתו.
ההסבר שהציגו אנשי הארגון היה כי מדובר באמצעים שנועדו לשמש את חיזבאללה נגד ישראל בדרום לבנון.
במרכז עלמא רואים בדברים עדות נוספת לשיטה שכבר תיארו בעבר כ"דלת מסתובבת": מצב שבו אנשי חיזבאללה וציוד שנתפס בידי הרשויות מוחזרים בסופו של דבר לידי הארגון. עם זאת, הדוח אינו מציג הוכחה לכך שהרכב וחומרי הנפץ שנתפסו באירוע הנוכחי אכן הוחזרו.
לא רק גשרים: אפשר גם לחצות את הנהר
בדוח מוזכרת גם בעיה נוספת. בתקופות יבשות, בעיקר בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, מפלס המים בליטאני יורד ובנקודות מסוימות ניתן לחצות את אפיק הנהר גם ללא גשר.
מדובר באפשרות מקומית המשתנה בהתאם לעומק המים, לתנאי הקרקע ולפעילות הסכרים, ולא בנתיב מעבר קבוע. ובכל זאת, היא ממחישה את הקושי שבפיקוח על תנועת אנשים וציוד לאורך הנהר כולו.
מסקנת החוקרים היא כי תקיפות הגשרים השיגו פגיעה משמעותית ביכולת התנועה של חיזבאללה, אולם עבודות השיקום והמעברים החלופיים צמצמו בהדרגה את השפעתן.
במרכז עלמא מצביעים על הפרדוקס שנוצר: אותן עבודות שנועדו להקל על חיי האזרחים בלבנון עשויות לשמש גם את ארגון הטרור המבקש לשקם את כוחו מדרום לליטאני.
המבחן, לפי המחקר, אינו מסתכם בשאלה אילו גשרים נפתחו מחדש, אלא האם מדינת לבנון מסוגלת – ומוכנה – למנוע מחיזבאללה לנצל אותם לצרכיו הצבאיים.
