יש כינוסים שמשמעותם גדולה בהרבה מסדר היום הרשמי שלהם. כינוסים שבהם לא רק ההחלטות המתקבלות סביב השולחן מעוררות עניין, אלא גם זהות היושבים סביבו, המקומות שנותרו ריקים, והפער שבין תמונת העבר לתמונת ההווה.
כזה צפוי להיות כינוס מועצת גדולי התורה של דגל התורה במוצאי השבת הקרובה בבני ברק.
ארבע שנים חלפו, על פי הדיווח על הכינוס המתוכנן, מאז התכנסה המועצת בפעם האחרונה. ארבע שנים שבמהלכן השתנתה מפת ההנהגה של הציבור הליטאי באופן דרמטי. מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, שהוביל את ההנהגה בשנותיו האחרונות, הסתלק לבית עולמו; גדולי תורה נוספים שהיו חברים במועצת הלכו לעולמם; ובמקביל התבססה הנהגה חדשה, שבראשה מרנן ראשי הישיבה הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש.
עוד באתר:
אלא שכאן מסתתר פרט מעניין במיוחד: בעוד הגרמ"ה הירש נמנה עם חברי מועצת גדולי התורה, הגר"ד לנדו, הנחשב למנהיג הבכיר של הציבור הליטאי, אינו נמנה עם חבריה הפורמליים. ההבחנה הזאת אינה רק עניין של תואר. היא מלמדת משהו על אופייה המיוחד של ההנהגה הליטאית, שבה המעמד התורני והסמכות הציבורית אינם נובעים בהכרח מחברות בגוף רשמי.
מהקמת דגל התורה ועד היום
כדי להבין את משמעות הכינוס, צריך לחזור כמעט ארבעה עשורים לאחור, לשנת תשמ"ט.
עם הקמת דגל התורה בהנהגת מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, נוסדה גם מועצת גדולי התורה של התנועה. היא נועדה לשמש הסמכות הרוחנית העליונה של המפלגה החדשה, ולבטא את כפיפותם של נציגי הציבור להכרעות גדולי התורה.
בהרכב הראשון השתתפו ראשי ישיבות ורבנים מרכזיים מעולם התורה הליטאי. במהלך השנים השתנה ההרכב בעקבות הסתלקותם של גדולי הדור וצירופם של ראשי ישיבות נוספים.
שתי הרחבות בולטות התרחשו בשנת תשע"ב, על רקע המחלוקות בתוך הציבור הליטאי, ובשלהי שנת תש"פ, אז צורפו שמונה חברים נוספים. הרחבות אלה הפכו את המועצת לגוף המאגד ראשי ישיבות ממוסדות ומקהילות שונות ברחבי הארץ.
דווקא משום כך, כינוס ראשון לאחר שנים של היעדר התכנסות אינו אירוע שגרתי. הוא מציג מחדש, לעיני הציבור, את הגוף שנועד לבטא את ההנהגה התורנית הקולקטיבית של דגל התורה.
מי הם חברי המועצת?
רשימת חברי המועצת שהתפרסמה לקראת כינוסה הקודם, בשנת תשפ"ב, כללה 15 רבנים, נוסף על הגרי"ג אדלשטיין שעמד בראשה. מדובר בראשי ישיבות ותיקים, שמקצתם הצטרפו כבר בהרחבת המועצת בשנת תשע"ב ואחרים בשנת תש"פ.
להלן החברים שנותרו, על פי ההרכב המתועד, לאחר פטירתם של הרבנים שהסתלקו בשנים האחרונות:
-
מרן הגרמ"צ ברגמן – ראש ישיבת רשב"י, וזקן חברי המועצת.
-
מרן הגרב"ד פוברסקי – ראש ישיבת פוניבז'.
-
מרן הגרמ"ה הירש – ראש ישיבת סלבודקה, וממנהיגי הציבור הליטאי.
-
מרן הגר"י זילברשטיין – רבה של רמת אלחנן.
-
מרן הגרמ"י שלזינגר – ראש ישיבת קול תורה.
-
מרן הגר"ד כהן – ראש ישיבת חברון.
-
מרן הגר"ש שטיינמן – ראש ישיבות אורחות תורה.
-
מרן הגר"א לוי – ראש ישיבת שכר שכיר.
-
מרן הגר"א פילץ – ראש ישיבת תושיה בתפרח.
-
מרן הגר"צ דרבקין – ראש ישיבת גרודנא באר יעקב.
-
מרן הגר"י הקר – מראשי ישיבת גרודנא באר יעקב.
-
מרן הגר"א יצחק הכהן קוק – ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות.
-
מרן הגר"א יהודה פינקל – ראש ישיבת מיר.
הכיסאות שנותרו ריקים
אחד ההבדלים הבולטים בין הכינוס הקודם לכינוס המתוכנן הוא היעדרם של שלושה מגדולי התורה שנטלו חלק בהנהגת המועצת והסתלקו לבית עולמם מאז.
מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת פוניבז', הסתלק בי"א בסיוון תשפ"ג הוא עמד בראש ההנהגה הליטאית בשנותיו האחרונות, ולאחר פטירת מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל היה לדמות המרכזית במועצת גדולי התורה. הסתלקותו חתמה תקופה משמעותית בתולדות התנועה.
הגרב"מ אזרחי זצוק"ל, ראש ישיבת עטרת ישראל, הסתלק במרחשוון תשפ"ד, בגיל 94. הוא נמנה עם בכירי ראשי הישיבות ועם הדמויות הבולטות במועצת. בכינוס הקודם נבצר ממנו להשתתף בשל שהותו בחו"ל, אולם הוא נותר חבר המועצת עד פטירתו.
הגר"ב ויסבקר זצוק"ל, ראש ישיבת בית מתתיהו, הסתלק בכ"ג בשבט תשפ"ד, בגיל 83. הוא צורף למועצת בשנת תש"פ, והיה אחד מראשי הישיבות הבולטים בבני ברק.
שלוש ההסתלקויות הללו ממחישות את חילופי הדורות שהתחוללו בתוך שנים ספורות. הן גם מסבירות מדוע הכינוס הקרוב מעורר עניין החורג בהרבה מההחלטות הפוליטיות שעשויות להתקבל בו.
הגר"ד לנדו: מנהיג התנועה שאינו חבר במועצת
אחד הפרטים המסקרנים ביותר בהרכב מועצת גדולי התורה הוא מעמדו של מרן הגר"ד לנדו.
הגר"ד, ראש ישיבת סלבודקה, ניצב כיום בראש ההנהגה הליטאית, אולם אינו מופיע ברשימת החברים הפורמלית של המועצת. לעומתו, הגרמ"ה הירש, שותפו לראשות ישיבת סלבודקה ולהנהגת הציבור, נמנה עם חברי המועצת כבר משנת תשע"ב.
לכאורה מדובר במצב חריג: הגוף הרוחני העליון של המפלגה אינו כולל בהרכבו הרשמי את מי שנחשב למנהיגה הבכיר. אלא שבמסורת ההנהגה הליטאית, אין בכך סתירה הכרחית.
לאורך השנים היו מנהיגים שמעמדם הציבורי והתורני עמד מעל לכל מסגרת ארגונית, גם כאשר לא נטלו חלק קבוע בדיוני המועצת. מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, למשל, הנהיג את הציבור הליטאי בלי להיות חבר פורמלי במועצת גדולי התורה.
מעמדו של הגר"ד לנדו ממחיש שוב את ההבחנה בין הסמכות הרוחנית האישית לבין המסגרת המוסדית של מועצת גדולי התורה.
שמונה החברים שהצטרפו בגל ההרחבה האחרון
כדי להבין את ההרכב הנוכחי, כדאי לחזור לכסלו תשפ"א, דצמבר 2020, אז הוחלט על צירופם של שמונה ראשי ישיבות למועצת.
המצטרפים היו הגרא"י קוק, הגר"א פילץ, הגר"צ דרבקין, הגר"י הקר, הגר"ב ויסבקר זצ"ל, הגר"א לוי, הגר"ש שטיינמן והגר"א יהודה פינקל.
הצטרפותם הרחיבה את הייצוג של עולם הישיבות במועצת, והכניסה אליה שורה של ראשי מוסדות מרכזיים מרחבי הארץ.
הפוליטיקה השתנתה, המועצת שבה למרכז הבמה
הכינוס המתוכנן מתקיים גם בעיתוי פוליטי יוצא דופן.
דגל התורה ניצבת בפני מערכת בחירות לאחר שינויים משמעותיים בצמרת נציגיה. בחודש אלול האחרון פורסמה רשימת המועמדים החדשה, שבה הוחלפו כמה מהדמויות הוותיקות. משה גפני ואורי מקלב הוצאו מהרשימה, ואילו יעקב אשר ויצחק פינדרוס נותרו בצמרתה, לצד מועמדים חדשים ובהם משה רוזנטל ויהודה ויספיש.
השינויים הללו אינם רק חילופי אישים. הם משקפים תקופה שבה ההנהגה התורנית מבקשת לעצב מחדש גם את פני הנציגות הפוליטית של הציבור הליטאי.
במציאות הזאת, חזרתה של מועצת גדולי התורה להתכנס עשויה לשאת מסר משמעותי: לצד ההכרעות המתקבלות בבתיהם של גדולי הדור, המסגרת המשותפת של ראשי הישיבות שבה למלא תפקיד גלוי בחיי התנועה.
התמונה שתספר את סיפורו של דור
כאשר יתכנסו חברי מועצת גדולי התורה בבני ברק, תהיה זו הזדמנות נדירה לראות בתמונה אחת את השינויים שעברו על ההנהגה הליטאית בשנים האחרונות.
מרן הגרי"ג אדלשטיין, שעמד בראש הכינוס הקודם, כבר אינו עמנו. גם הגרב"מ אזרחי והגר"ב ויסבקר לא יהיו שם. מנגד, הגרמ"ה הירש מגיע אל הכינוס כשהוא נושא בתפקיד הנהגתי מרכזי הרבה יותר מזה שהיה לו לפני ארבע שנים.
בין המקומות שנותרו ריקים לבין ראשי הישיבות הוותיקים והחדשים יחסית, תשתקף תמונת מצב של תנועה שעברה שינויים עמוקים, אך מוסיפה להעמיד במרכזה את סמכותם של גדולי התורה.
ארבע שנים לאחר הכינוס הקודם, מועצת גדולי התורה שבה אל שולחן הדיונים. השאלה המעניינת אינה רק מה יוחלט סביבו, אלא גם כיצד תיראה מעתה מערכת היחסים שבין הנהגת הדור, חברי המועצת ונציגיה הפוליטיים של דגל התורה.
