לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
זה עתה שמתי לב, כי המילה חשון, מחבקת את המילה נח, כלומר, האות הראשונה והאחרונה של חשון היא נח, ותמיד הפרשה הראשונה שקוראים בחשון היא פרשת נח, והיא גם קשורה בתוך הפרשה עצמה, שהרי המבול התחיל בחודש חשון, וזה גם חודש של תחילת הגשמים שאנו מבקשים שלא יבואו בזעף, כי אם בנחת.
ההקדמה אינה אמורה להיות במקום הגליון, ששם נמצאים הרמזים והדרשות על הפרשה, אבל בימי נעוריי, כאשר הייתי הולך בליל שבת לביהכנ"ס 'זכרון משה' לשמוע את דרשתו של המגיד הירושלמי רבי שלום שוודרון זצ"ל, הייתי שומע ממנו הרבה הגיגים ומעשיות. והרבה פעמים, באמצע הדרשה, היה מתחיל סיפור או דרש מסויים, שלא קשור לפרשה או לענין שדיבר מקודם והיה מסביר את עצמו ואומר: שמעתי ממורי ורבי ר' אלי'נקה (איני יודע אם הכוונה לרבו הרה"צ רבי אליהו דושניצר או הרה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל), כי כאשר מישהו דורש ברבים ולפתע נזכר במעשה מסויים או דרשה מסויימת, או שעולה לו חידוש פתאום, זה מעין נבואה וכנראה יש מי שצריך לשמוע זאת, ומכיון שזה עתה נזכרתי בדבר זה, אספרנו. ע"כ מדברי המגיד.
עוד באתר:
אם כך הם הדברים, והלא יש איסור חמור 'לכבוש נבואתו', אז איך שהתחלתי לכתוב המאמר דנן וכתבתי 'נח – חשון', קפץ לי חידוש נוסף, ואני רואה בזה נבואה קטנה, וכיון שהגליון כבר נעול וחתום, אכתבנו כאן (ואם תאמרו: נבואה ניתנה לשוטים? מוטב איקרא שוטה ואל אעבור…).
המבול התחיל בחודש חשון, וארבעת האותיות של המילה 'חשון' מרמזות על התיבה באופן נפלא, ח' בני אדם נכנסו לתיבה, ש' אמה ארכה, נ' אמה רחבה, ו' ציווים נוספים נצטווה בענין התיבה: א. גובהה, ב. שיפוע הגג עד אמה, ג. מדורים, ד. צהר, ה. פתח, ו. זפת.
ולענייני דיומא: זה עתה היה יום השנה של המתקפה העזה תרתי משמע, שעשו אלו המכנים את עצמם פלשתים ופלשו למקומות לא להם, בחוצפה ובעזות ואכזריות.
לפי מספרם, יום השנה היה השבוע של פרשת נח, גם זה מרומז בפרשתנו: הם קראו למתקפה 'מבול', ובהמשך הפרשה מסופר על 'פלשתים' ורש"י מבאר שפלשתים זה היה ממזר, והגמ' אומרת 'מדחציף כולי האי, שמע מינא ממזר הוא'.
אגב כך, נזכרתי בסיפור משעשע: היה פעם מחוצף אחד שנכנס אל הרבי ה'בית ישראל' מגור זצ"ל ודיבר קצת בחוצפה, הבית ישראל עוד הכיר את אביו מפולין שלפני המלחמה והבין שהתפוח לא נפל רחוק מן העץ, אמר הרבי: מדחציף כולי האי, שמע מינא לאו ממזר הוא'…
אכן, חוצפתם של אלו המכנים עצמם 'פלשתים', משתלבת עם דברי רש"י על מקורם המכוער ולבי אומר לי, כי שמם מוכיח על יחוסם המפוקפק הנזכר, שהרי 'פלשתים' זה כמו שתי מילים 'פה לשתים' (ראה רש"י על הפסוק בפרשתנו י' י"ד).
דבר אחד מרכזי אירע בשנים שאחר אותו טבח נורא, הבירור הגדול שאנו יודעים שיהיה סמוך לגאולה, נתחדד מאוד מאז, אין מרכז במפה הפוליטית בארץ. או גוש אמוני בצד זה, או כפרני ופרוגרסיבי בצד האחר, שהם מצהירים מפורש שהם מעדיפים את העזתים והאיראנים על פני האמונים, וזה קשור לדברי חז"ל שמשיח יבוא בדור ש'כולו חייב או כולו זכאי', דהיינו, כל אחד יצטרך לברור צד, אם הוא בצד של 'כולו זכאי' או בצד של 'כולו חייב'.
ובעוד שבועיים, ביום ט"ז חשון, יכריזו תושבי ארץ ישראל, כי אנו רוצים ממשלה של 'ומלכותו בכל משלה' וכל אחד יעשה כציווי רבותיו, אך כל אחד גם יזכור את מה שזה עתה ביקשנו ועדיין מרחשין (מרחשון) שפתותינו: 'וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ'.
והטוב האמיתי כתוב בגליון המצורף בזה:
* 'עד יבשת המים' אותיות 'תשבי', מה הקשר ביניהם? ומדוע מזכירים 'תשבי יתרץ' ולא אליהו או גלעדי?
* הנחש קלקל ונח תיקן, איך זה מרומז בשמותיהם?
* המים גברו 'חמישים ומאת יום', המים חסרו מקצה 'חמישים ומאת יום', כמה אותיות יש בין ה-150 הראשון ל-150 השני?
* מה מקור המנהג להפשיל הטלית על הכתף כדי לבדוק הציצית לפני העיטוף?
* שם בן נח קיבל שכר של ציצית וחם קיבל עונש של עבדות, מתי והיכן שכרו של שם ועונשו של חם יתחברו יחד?
בברכת חורף בריא ושבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
