מאבק משפטי חדש על תקציבי עולם התורה: בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה לבג"ץ נגד שר החינוך, שר האוצר, משרד החינוך, החשבת הכללית, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, בדרישה למנוע שימוש בכספי הרזרבה המוקפאים של המוסדות התורניים לצורך מימון תוספות ניקוד לישיבות הסדר, למדרשות ולקבוצות מוסדות נוספות. הבקשה הוגשה בעקבות פרסום טיוטת תיקון מבחני התמיכה ביום חמישי האחרון, 15 באוקטובר, שבמסגרתה מוצע להגדיל את הניקוד למוסדות מסוימים, מבלי לפרט את מקור המימון לתוספות.
על פי הבקשה פרטיה מתפרסמים לראשונה ב'אמס', בהחלטת הממשלה מספר 3971, שהתקבלה ב-10 במרץ 2026, הוקצו 1.269 מיליארד שקלים לתמיכה במוסדות תורניים. מתוכם נכללו בתקציב המקורי 729 מיליון שקלים, בעוד יתרה של כ-540 מיליון שקלים טרם הועברה לתקנת התמיכה. לטענת העותרים, הכספים מוחזקים ברזרבה עד לקבלת עמדה מקצועית ומשפטית, אף שיועדו מלכתחילה לתמיכה בכלל המוסדות הזכאים. במסגרת הבקשה מתבקש בית המשפט לאסור על העברת יתרת הכספים לכל ייעוד אחר, לפחות עד להכרעה בעתירה העיקרית.
המהלך מגיע לאחר שמשרד החינוך פרסם טיוטת הוראת שעה לשנת 2026, המציעה תוספות ניקוד לישיבות הסדר, למדרשות לבנות ולישיבות הפועלות לפי סעיף 22ב לחוק שירות ביטחון. בהתאם לדברי ההסבר שצורפו לטיוטה, תוספת הניקוד למדרשות עומדת על 0.25 נקודות לתלמידה, בעוד התוספת לישיבות הסדר ולישיבות מעודדות גיוס עולה מ-0.2 נקודות בשנת 2025 ל-0.3 נקודות בשנת 2026. בנוסף מוצעת תוספת של נקודה למוסדות זכאים הפועלים בחבל תקומה, ביישובי הצפון הסמוכים לגבול, באזורי עדיפות לאומית, בנגב המזרחי, בגולן ובקצרין.
עוד באתר:
במשרד החינוך הסבירו במסמכי הטיוטה כי השינויים נועדו לשקף תוספות תקציביות שנקבעו בהחלטות הממשלה, תוך שמירה על התמיכה השוטפת בכלל המוסדות וללא הפחתת ערך הנקודה. אלא שבעתירה נטען כי תוספת ניקוד שאינה מפחיתה את ערך הנקודה מחייבת בהכרח הזרמת תקציב נוסף, וכי בהיעדר פירוט של מקור המימון קיים חשש שהמדינה מתכוונת להשתמש בכספים שהוקפאו לכלל המוסדות. העותרים מדגישים כי בהחלטת הממשלה כבר נקבעו סעיפים תקציביים נפרדים בהיקף של 24 מיליון שקלים לישיבות הסדר, לישיבות מעודדות גיוס ולישיבות גבוהות, לצד 14.273 מיליון שקלים למדרשות ולמסגרות נוספות.
הפגיעה הכלכלית במוסדות התורניים עומדת במרכז הבקשה. לפי הנתונים שהציגו העותרים, ערך נקודת התמיכה ירד מ-470 שקלים ל-375 שקלים בלבד, ירידה של כ-20%. המשמעות היא שאברך הלומד בכולל יום שלם מקבל כיום תמיכה חודשית של 675 שקלים במקום 846 שקלים בעבר, פער של 171 שקלים בחודש. לטענתם, כל סכום שיועבר מתוך הרזרבה לטובת קבוצת מוסדות מסוימת עלול לצמצם את האפשרות להשלים בעתיד את התקציבים המגיעים לשאר הזכאים.
עוד נטען בבקשה כי גם במוסדות החרדיים קיימים תלמידים ואברכים שהסדירו את מעמדם כחוק, ולכן אין הצדקה להחריג אותם מחלוקת הכספים. העותרים מבהירים כי אינם מתנגדים לעצם הגדלת התמיכה בישיבות ההסדר ובמדרשות, ככל שתמומן מתקציב נפרד או מהתקציב הרגיל בהתאם למבחני התמיכה. לדבריהם, המחלוקת מתמקדת אך ורק בשימוש האפשרי בכספים שהוקפאו במסגרת העתירה התלויה ועומדת.
בהודעת משרד החינוך למנהלי המוסדות נמסר כי ניתן להגיש הערות לטיוטה עד 24 באוקטובר בשעה 23:59, ולאחר מכן יגובש נוסח סופי. התיקון המוצע אמור לחול על שנת 2026, מתחילת ינואר ועד סוף דצמבר. העותרים מבקשים מבג"ץ להתערב עוד לפני השלמת הליך האישור, מחשש שהעברת הכספים תיצור מצב בלתי הפיך. בשלב זה מדובר בטיוטה ובחשש שהעלו העותרים, ולא בקביעה כי כספי הרזרבה כבר הועברו למוסדות אחרים.
מאחורי הבקשה עומדים ארגון "אמת ליעקב בישראל" ושש עמותות ומוסדות נוספים, המיוצגים בידי עו"ד וטו"ר יהודה אבלס. לטענתם, "הכספים הוקפאו ביחס לכל המוסדות", ולכן לא ניתן לשחרר חלק מהם לקבוצה אחת בלבד. העותרים מדגישים כי אינם מבקשים לקבל כעת את הכספים, אלא לשמור עליהם עד להכרעה המשפטית, כדי למנוע מצב שבו תקציבים שנועדו לכלל הזכאים יופנו למטרות אחרות.
