חוות שרתים המיועדות להפעלת מערכות בינה מלאכותית יוכלו לקבל מעמד של מפעלי תעשייה לצורך הקצאת קרקעות באזורי עדיפות לאומית. כך סוכם בדיון שנערך במזכירות הממשלה, בהשתתפות שר הכלכלה ניר ברקת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס, נציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר והמטה הלאומי לבינה מלאכותית.
המהלך נועד להקל על הקמת מרכזי מחשוב מתקדמים בפריפריה, באמצעות הרחבת ההגדרה של מפעלי תעשייה הזכאים למסלול הקצאת קרקע בפטור ממכרז. עם זאת, ההכרה תהיה זמנית, למשך שנתיים, וחלק מההסדרים עדיין נמצאים בשלבי גיבוש.
מה בעצם משתנה?
עוד באתר:
חוות שרתים לבינה מלאכותית הן מתקנים שבהם פועלות מערכות מחשוב רבות עוצמה, המשמשות בין היתר לאימון ולהפעלה של מודלים מתקדמים. בניגוד למפעל תעשייתי מסורתי, הן אינן מייצרות מוצרים פיזיים, אלא מספקות כוח עיבוד ושירותי מחשוב.
על פי המתווה שסוכם, משרד הכלכלה יתקן את הוראת המנכ"ל העוסקת בהמלצות להקצאת קרקע בפטור ממכרז באזורי תעשייה, כך שגם מתקנים אלה ייכללו בהגדרת התעשייה.
מדובר בהוראת שעה לשנתיים, ולא בהכרה קבועה וגורפת בכל חוות השרתים בישראל.
הקצאת קרקע במחיר קבוע: ההסדר טרם הושלם
חלק נוסף בתוכנית נוגע לאופן קביעת מחירי הקרקע.
כיום, הליכי הקצאה עשויים לכלול שומות פרטניות וערעורים, המאריכים את משך הזמן הנדרש לקידום פרויקטים. במסגרת המתווה תוגש לרשות מקרקעי ישראל הצעה לקביעת מנגנון של מחיר קרקע אחיד וקבוע מראש, במטרה לקצר את ההליכים.
אולם חשוב להבחין בין ההחלטה העקרונית לבין יישומה: מנגנון המחיר האחיד עדיין לא אושר סופית, ולכן טרם ניתן לקבוע מה יהיה המחיר שישלמו היזמים או כמה זמן ייחסך בפועל.
גם הזכאות להקצאת קרקע לא תהיה אוטומטית. המטה הלאומי לבינה מלאכותית יידרש לגבש קריטריונים מקצועיים שיקבעו אילו מתקנים משרתים את היעדים הלאומיים בתחום.
בנוסף, במשרד הכלכלה מבהירים כי ההחלטה אינה מקנה לחוות השרתים זכאות אוטומטית למענקים או לתמריצים ממשלתיים אחרים, שייבחנו בנפרד.
האם המהלך יביא מקומות עבודה לפריפריה?
במשרד הכלכלה מעריכים כי הקמת המתקנים תוכל לייצר עשרות משרות מקצועיות בכל אתר, לצד חיזוק תשתיות המחשוב בישראל.
עם זאת, בניגוד למפעלים מסורתיים המעסיקים לעיתים מאות עובדים, חוות שרתים הן מתקנים עתירי הון וציוד, אך לא בהכרח עתירי כוח אדם. לכן, השפעתן על התעסוקה המקומית תהיה תלויה במספר המתקנים שיוקמו, בהיקפם ובאופי פעילותם.
סוגיות נוספות שיידרשו לקבל מענה בהמשך הן זמינות החשמל, תשתיות התקשורת ועלויות ההקמה והתפעול של מתקנים הצורכים כמויות גדולות של אנרגיה.
על פי נתוני משרד הכלכלה, בשנת 2025 תוכננו ושווקו באמצעות מינהל אזורי תעשייה כ-8,500 דונם של שטחי תעשייה, פי ארבעה מהממוצע השנתי שעליו מדווח המשרד.
שר הכלכלה ניר ברקת אמר בעקבות ההחלטה כי המהלך נועד לקצר את לוחות הזמנים להקמת מתקני מחשוב מתקדמים ולחזק את יכולות הבינה המלאכותית בישראל.
כעת נותר לראות מתי יושלמו תיקוני ההוראות, אילו חברות יעמדו בתנאי הזכאות, וכמה פרויקטים אכן יגיעו לשלב ההקמה.
