שר המשפטים יריב לוין מסמן את השלמת השינויים במערכת המשפט כאחד היעדים המרכזיים שלו לקדנציה הבאה, וטוען כי במהלך הקדנציה הנוכחית לא תמיד קיבל את הגיבוי הדרוש לקידום הרפורמה המשפטית. לדבריו, מערכת הבחירות הקרובה עשויה להכריע את עתיד מערכת המשפט לשנים ארוכות, בין היתר בשל היקף המינויים הצפוי לבית המשפט העליון.
"לא תמיד הייתה הנחישות המספקת. אני בהחלט יכול לומר בגילוי לב, לא תמיד קיבלתי את מלוא הגיבוי שהייתי צריך", אמר לוין. לדבריו, כיום קיימת דרישה ציבורית רחבה יותר להשלמת המהלך. "אנחנו נמצאים על סף הכרעה היסטורית להשלמת המהלך הגדול הזה", הוסיף, והעריך כי במהלך הקדנציה הבאה עשויים להתמנות עשרה שופטים לבית המשפט העליון, נתון שלדבריו עשוי לשנות את פני מערכת המשפט.
"ניהול ישיבת הממשלה אינו מעיד על התפתחות ביטחונית"
עוד באתר:
הדברים נאמרו בריאיון שהעניק לוין למני גירא שוורץ במהדורה המרכזית ב'קול חי'. בפתח השיחה נשאל על כך שניהל הבוקר את ישיבת הממשלה במקומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל האפשרות שהדבר קשור להתפתחויות ביטחוניות חריגות.
"זה לא אירוע חריג, זה כבר קרה כמה פעמים", השיב לוין. לדבריו, נתניהו נדרש לעיתים לטפל בעניינים דחופים ומבקש ממנו לנהל את הישיבה באותם פרקי זמן.
עם זאת, לוין לא המעיט בחומרת המצב הביטחוני. "אלה בהחלט זמנים מורכבים מאוד, ובזמנים האלה אני מוכרח לומר, המנהיגות שלו נחוצה לנו, אני חושב, יותר מתמיד", אמר, אך הבהיר כי עצם החלפתו בניהול הישיבה אינה בהכרח מעידה על אירוע ביטחוני מסוים.
בהמשך התייחס להודעת התמיכה שפרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנתניהו לקראת הבחירות. לוין כינה את הדברים "ראיה טובה מאוד" לחשיבות מערכת הבחירות הקרובה, והציג את המשך שיתוף הפעולה עם הממשל האמריקני כאחד הנושאים המרכזיים שעל הפרק.
"עשרה שופטים בעליון יתמנו בקדנציה הבאה"
לוין מנה כמה סוגיות שלדבריו יושפעו מתוצאות הבחירות, ובהן ההתמודדות עם איראן, המשך החזקת אזורי הביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה, חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון והאפשרות לקדם מהלכי החלת ריבונות בתיאום עם ממשל טראמפ.
אולם את הדגש המרכזי שם שר המשפטים על מערכת המשפט. "אלה בוודאי בחירות היסטוריות בסוגיה המשפטית. עשרה שופטים של בית המשפט העליון, שני שליש מהשופטים של בית המשפט, יתמנו בקדנציה הבאה", אמר. לדבריו, "למי שימנה אותם תהיה השפעה לשנים ארוכות על מערכת המשפט, וזו הזדמנות להשלים באמת את המהלך הגדול שהובלתי בנושא הזה".
כשנשאל אם בכוונתו להמשיך להתנגד למינויים על פי שיטת הסניוריטי, הזכיר לוין את השינויים שכבר קודמו במהלך כהונתו, ובהם שינוי שיטת בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים ומינויים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום.
"אני חושב שכולם מבינים שאם אנחנו מצליחים לעשות את הדבר הזה, שינינו את כל המצב בנושא המשפטי מן הקצה לקצה", אמר.
לוין קשר בין השינויים במערכת המשפט לבין שאלת אופייה של המדינה, וטען כי מדובר מבחינתו במאבק עקרוני על זהותה היהודית של ישראל. את הביקורת שמתח על עמדות אנשי השמאל הציג כחלק מהבדלים מהותיים בתפיסות העולם בין המחנות הפוליטיים.
חוק הגיוס: "מעולם הליכוד לא התנגד לפסקת התגברות"
אחד הנושאים המרכזיים בריאיון היה חוק הגיוס, על רקע דרישת המפלגות החרדיות להסדיר את מעמדם של בני הישיבות כתנאי להשתתפותן בממשלה הבאה.
כשנשאל האם הליכוד יהיה מוכן לחוקק פסקת התגברות מיוחדת עבור חוק הגיוס, השיב לוין: "מעולם הליכוד לא התנגד לעשות פעולה כזאת, אבל אני מוכרח להגיד שאני פחות מאמין בה, כשם שהיא תחוקק, כך גם תבוטל".
לדבריו, הפתרון היסודי אינו טמון דווקא בחקיקה שתאפשר להתגבר על פסיקות בג"ץ, אלא בשינוי הרכב השופטים בבית המשפט העליון.
"הדבר היסודי והחשוב הוא הרכב השופטים בבית המשפט העליון. כשישבו שם שופטים אחרים, נקבל החלטות אחרות, נקבל פסיקות אחרות", אמר.
לוין מתח ביקורת חריפה על גישתם של חלק משופטי העליון כלפי הציבור החרדי, וטען כי פסיקות מסוימות מושפעות מהשקפת עולם שאינה נותנת משקל מספק לצרכיו ולזכויותיו.
"חייבים להגיע לחוק גיוס מוסכם"
המראיין הקשה על לוין ושאל כיצד ניתן יהיה להקים ממשלה אם המפלגות החרדיות יתעקשו על חקיקת חוק גיוס לפני ההצטרפות לקואליציה, בעוד שינוי הרכב בית המשפט העליון עשוי להימשך זמן רב.
"לא הצעתי לחכות עד שישתנו השופטים", הבהיר לוין. לדבריו, יש לפעול להסדרת הסוגיה במקביל לקידום השינויים במערכת המשפט.
"אני חושב שחייבים להגיע לחוק גיוס מוסכם. זה אפילו דבר שאין לו קשר לשאלה של בחירות או לא בחירות", אמר.
שר המשפטים הציג מתווה עקרוני שלדבריו עשוי לאפשר הסכמה בין הצדדים. "חייבים במסגרת הזו לעשות שילוב של שני הדברים, ולדעתי הדבר הזה אפשרי: מצד אחד שמירה קפדנית על עולם התורה, ומן הצד השני בהחלט מתן האפשרות לאותם אלה שלא לומדים להתגייס, להשתלב אחר כך גם בעולם הכלכלי".
לדבריו, ההשתלבות של הציבור החרדי במערכות הציבוריות והביטחוניות חיונית לעתידה של המדינה. "הציבור החרדי הוא אחוז הולך וגדל מכלל אזרחי המדינה, והשותפות שלו בכל מערכי החיים, ממשרות בכירות במגזר הציבורי ועד השירות בכוחות הביטחון, זה דבר שבלעדיו למדינת ישראל לא תהיה יכולת להתקיים באמת לאורך שנים", אמר.
עם זאת, הדגיש לוין כי כל הסדר חייב לכלול גם הגנה על אורח החיים החרדי של המתגייסים. "הדבר הזה לא יכול להיעשות בלי להבטיח שמירה גם על עולם התורה, וגם שמירה קפדנית על היכולת של מי שישרתו בכוחות הביטחון לשמור על אורח חייהם", הסביר.
ממשלת אחדות? "כמעט בהגדרה היא לא יציבה"
לקראת סיום הריאיון נשאל לוין אם במקרה שבו לא יושג רוב של 61 מנדטים למחנה הימין, ימליץ לנתניהו להקים ממשלת אחדות עם גדי איזנקוט או נפתלי בנט, גם במחיר ויתור על חלק מהשותפות הנוכחיות.
לוין הבהיר כי עמדתו בנושא לא השתנתה. "עמדתי העקבית לאורך כל השנים הייתה שכל ממשלה שאנחנו יושבים בה חייבת לכלול את השותפות שלנו", השיב.
כשנשאל על האפשרות להקמת ממשלת אחדות יציבה, הסתייג מההנחה שממשלה כזו תהיה יציבה. "אני חושב שממשלת אחדות כמעט בהגדרה היא לא יציבה, יש בה תמיד כוחות שמושכים החוצה", אמר.
לדבריו, "העוגן שיכול לייצב ממשלה הוא רק שותפות של כל המחנה הלאומי, המחנה שרוצה לראות כאן מדינה יהודית, ביחד בתוך כל ממשלה שתקום".
לוין הוסיף כי אם לאחר הבחירות תוקם ממשלה הנשענת על שותפות המחנה הלאומי, ניתן יהיה לבחון את הרחבתה באמצעות הצטרפות מפלגות נוספות, ובלבד שהדבר ייעשה על בסיס עקרונות משותפים.
"יש לי תקווה שבהנחה שאנחנו מצליחים להשיג לפחות 61 מנדטים שותפים ומקימים ממשלה על הבסיס הזה, אולי יתעשתו בצד השני ויהיו מי שיסכימו להרחיב את הממשלה הזאת", אמר.
"יש בינינו הבדלים, אבל השותפות אמיתית"
בסיום הריאיון התייחס לוין ליחסים בין הליכוד למפלגות החרדיות והדתיות, והדגיש כי למרות חילוקי הדעות שהתגלו במהלך הקדנציה, הוא רואה בשותפות ביניהן בסיס אידאולוגי משותף.
"החיבור בין כלל מרכיבי המחנה הלאומי הוא באמת חיבור אמיתי. יש בינינו הבדלים מסוימים, אבל הם זניחים אל מול הדבר הבסיסי האמיתי", אמר.
לדבריו, הנושאים המאחדים את המפלגות הם הזהות היהודית של המדינה, חשיבות לימוד התורה וארץ ישראל.
לוין סיכם כי לצד הישגי הממשלה היו גם נושאים שלא הושלמו, אך לשיטתו המחלוקות צריכות להיבחן על רקע הסוגיות הרחבות העומדות להכרעה. הוא הביע תקווה כי בעתיד ניתן יהיה להשלים את המהלכים המשפטיים והמדיניים שטרם קודמו, לצד מציאת פתרון מוסכם לסוגיית גיוס בני הישיבות.
האזינו לראיון המלא במהדורה המרכזית ב'קול חי':
