תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, ועדת הבחירות המרכזית משלימה את היערכותה לאבטחת טוהר ההצבעה, על רקע החששות מפני זיופים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות להשפעה על הבוחרים. ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עורך הדין דין ליבנה, מבהיר כי האיום המרכזי כיום הוא דווקא הפצת תעמולה מזויפת באמצעות בינה מלאכותית, ולא זיוף תוצאות ההצבעה עצמן.
"אני רוצה להבחין בין שני דברים", הסביר ליבנה. "הסוגיה הראשונה היא סוגיית ההשפעה הלא לגיטימית. שימוש בבינה מלאכותית כדי לזייף תעמולה, להראות דברים שהם לא אמיתיים. זה סוג אחד של איום. הסוג השני הוא החשש שמעלים לא מעטים, ושלמעשה אין לו בסיס אמיתי, של חשש לזיופים".
"36 אלף נציגים משגיחים על ההליך"
עוד באתר:
בריאיון למני גירא שוורץ במהדורה המרכזית ב'קול חי', פירט ליבנה את מערך הפיקוח שנועד למנוע זיופים בתוצאות הבחירות. לדבריו, העובדה שההצבעה בישראל מתבצעת באמצעות פתקים ומעטפות מאפשרת בקרה משמעותית על ההליך.
"בסוף הבחירות הן בפתק במעטפה. על הפתק ועל המעטפה משגיחים כמות גדולה של אנשים", אמר. לדבריו, במערך הפיקוח משתתפים כ-36 אלף נציגי סיעות הכנסת, לצד מזכירי ועדות קלפי שאינם פוליטיים ואינם מוצבים באזור מגוריהם.
בנוסף, בכל קלפי מוצב מפקח טוהר בחירות המצויד במצלמת גוף, המתעדת את הליך הספירה מתחילתו ועד סופו.
הקלפי שבה התגלו זיופים
כשנשאל על קלפי בכסרא-סמיע, שבה התגלו בעבר אי-סדרים, אישר ליבנה כי בשנת 2019 נמצאו בה תוצאות שלא שיקפו את ההצבעה בפועל.
"הקלפי בכסרא-סמיע 2, אנחנו עלינו עליה, והיא אכן הייתה קלפי שהתוצאות בה לא היו אמת", אמר. עם זאת, הדגיש כי מאז חוזקו אמצעי הבקרה. "קלפי שמצלמים את הספירה לא יכולה להמציא מספרים".
איסוף פרטי מצביעים: מה מותר?
בסיום הריאיון התייחס ליבנה להחלטה האוסרת על העברת מידע אישי של מצביעים ללא ידיעתם, והבהיר כי מפלגות רשאיות לאסוף מידע בהסכמה.
"ככל שהבוחר מיודע ומסכים לספר, אז אין מניעה", הסביר. עם זאת, הדגיש כי נציגים המבקשים לאסוף מידע אינם רשאים לעמוד בכניסה לקלפי, אלא רק מחוץ לאזור שבו חלות מגבלות התעמולה.
האזינו לראיון המלא במהדורה המרכזית ב'קול חי':
