עימותים חריפים נרשמו הבוקר (שלישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך היום השלישי לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. במוקד הדיון עמדה שאלת האישורים שניתנו לחקירת נתניהו בתיקי האלפים. כאשר נשאל מנדלבליט אם אישר חקירה בחשד לשוחד, השיב כי אינו זוכר זאת בוודאות.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג מסמך מ-5 בפברואר 2018, שבו הופיעה האמירה: "בהתחשב בזה שכולם מוסכמים שהוא חשוד באזהרה, זה הדבר הבא". מנדלבליט לא זכר אם הדברים נאמרו מפיו, אך התעקש: "אני זוכר שאישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה". לדבריו, הוא מתקשה לשחזר את נוסח האישור המדויק.
כאשר חדד ביקש לדעת אילו עבירות נכללו באישור, מנדלבליט הזכיר את המונח "טוהר מידות" ביחס לתיקי 1000 ו-2000, אך התקשה להיזכר בפרטים הנוגעים לתיק 4000. השופטת ביקשה לברר אם הוא זוכר אישור לחקירה בחשד לשוחד, והוא השיב: "לא זוכר". בהמשך הוסיף: "לגבי תיק 4000 אני לא יודע אם זה שוחד".
עוד באתר:
חדד טען כי דברי העד אינם מתיישבים עם התיעוד שהוצג בבית המשפט, והטיח בו: "כל מה שאמרת עכשיו שגוי". לטענת הסנגור, הביטוי "טוהר מידות" הגיע ממזכר שמנדלבליט קרא לקראת עדותו. מנדלבליט דחה את הטענה ועמד על זיכרונו: "אני זוכר שהשתמשתי, זה מה שאני זוכר", אף שהתקשה להצביע על תיעוד לכך.
המחלוקת החריפה כאשר חדד ביקש לאתר במסמכים את המילים "שוחד" ו"טוהר מידות". לטענתו, המונחים אינם מופיעים בחלקים הגלויים של התיעוד. מנדלבליט אישר: "אני לא יודע, במה שלא מושחר לא מופיע". מנגד, התובעת יהודית תירוש הבהירה שאינה יכולה לאשר מה נכתב בחלקים המושחרים, וההגנה התנגדה להסתמכות על תוכן שלא נחשף בפניה.
חילופי הדברים התפתחו לעימות קולני בין חדד לנציגי התביעה. לאחר שתירוש ביקשה לאפשר לעד להשלים את תשובתו, חדד קרא: "מקהלה מצד התביעה לא תהיה! אני אומר לכבודכם, נצא להפסקות עד שהם יירגעו!" תירוש השיבה: "אתה לא מאיים!" והשופטת התערבה בניסיון להרגיע את האווירה. בהמשך הוצא מנדלבליט מהאולם כדי לאפשר דיון משפטי בין הצדדים.
השופט משה בר-עם הבהיר כי ההחלטות הקודמות עסקו באישור לפתיחת חקירה, ולא בהכרח בנוסח האזהרה שנמסר לנחקר. חדד התנגד להפרדה וטען כי העבירות שבגינן נחקר נתניהו הן חלק מהותי מהאישור הנדרש. עם חזרת מנדלבליט לאולם, הוא שב והבהיר שאישר חקירה באזהרה, אך הוסיף: "יכול להיות שאמרתי כן לחקור אותו על שוחד".
התפתחות נוספת נרשמה כאשר חדד הציג למנדלבליט את נוסח האזהרה בתיק 4000, והצביע על ההבדל בין קבלת טובות הנאה "בעד פעולה" לבין קבלתן "בזיקה לתפקיד". מנדלבליט השיב: "הניסוח הזה באמת יותר מתאים להפרת אמונים", אך הבהיר שביקש לשמור על שיקול דעת ביחס לשתי העבירות.
