אחרי היבשה, הים והאוויר, צה"ל מתכונן לפעול גם בזירה שנמצאת מאות קילומטרים מעל ראשינו: החלל. בעקבות ההכרזה על הקמת חטיבת חלל חדשה, שאותה הגדיר שר הביטחון ישראל כץ כ"מלחמת הכוכבים כחול לבן", התארח פרופ' פיני גורפיל בתוכנית 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי', והסביר כיצד עשויה להיראות המלחמה הבאה מחוץ לאטמוספירה.
תחילה ביקש ברמן להבין אם יירוטי טילים באמצעות מערכת החץ, שחלקם מתבצעים מחוץ לאטמוספירה, כבר נחשבים ללוחמה בחלל.
גורפיל הבהיר כי למרות הגובה המרשים שאליו מגיעים המיירטים, מדובר בפעילות שונה. "חלק מהמעוף שלהם באמת מבוצע מחוץ לאטמוספירה. הם מגיעים לגבול התחתון של החלל, אבל הם לא ממש פועלים בחלל".
עוד באתר:
לא בסיס על הירח, אלא הגנה על לוויינים
אז מה בדיוק תעשה חטיבת החלל החדשה? לדברי גורפיל, המטרה אינה לשלוח אסטרונאוטים להקים בסיסים על הירח, אלא לפתח יכולות להגנה על נכסים אסטרטגיים בחלל, ובראשם לוויינים.
הוא הסביר כי האיומים כוללים ניסיונות לשבש פעילות לוויינים באמצעים אלקטרוניים, מתקפות סייבר ואפילו פגיעה פיזית באמצעות נשק המשוגר מהקרקע או מלוויינים אחרים.
לדבריו, סין כבר הדגימה בעבר יכולת להשמיד לוויין באמצעות נשק ששוגר מהקרקע. הוא הזכיר גם דיווחים על פיתוח יכולות התקפיות בחלל בידי מעצמות נוספות, אך הדגיש כי פרטי המערכות הללו אינם ידועים במלואם.
"התוכנית מאוד שאפתנית ומאוד מאתגרת"
ברמן שאל האם ישראל, שמחזיקה ביכולות צבאיות מתקדמות אך קטנה משמעותית מארצות הברית, סין ורוסיה, מסוגלת להתמודד בזירה הזאת.
גורפיל השיב כי יש להבחין בין תוכניות חלל אזרחיות לבין פיתוח יכולות ביטחוניות. לדבריו, בקרב אנשי המקצוע קיימות הערכות שונות לגבי היכולת לממש את התוכנית הישראלית.
"הייתי אומר בזהירות המתבקשת שהדעות הן חלוקות", אמר. "יש אנשים שחושבים שזה באמת משהו מאוד אתגרי, ויש אנשים שחושבים שחלק מהדברים כן ניתנים לביצוע".
עם זאת, על נקודה אחת לא הייתה מחלוקת: "התוכנית של שר הביטחון היא מאוד שאפתנית ומאוד מאתגרת".
ברמן הזכיר כי גם מערכת כיפת ברזל נתקלה בתחילת דרכה בספקנות, אך הפכה בהמשך לחלק מרכזי ממערך ההגנה הישראלי. כעת נותר לראות אם גם חטיבת החלל תצליח להפוך חזון טכנולוגי ליכולת מבצעית.
האזינו לראיון המלא מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
