כשמישהו מרוויח כסף בקלות, נהנה מהצלחתו של אדם אחר או מקבל אחוזים מעסקה בלי להתאמץ במיוחד, אנחנו אומרים שהוא "גזר קופון". אבל מאיפה הגיע הביטוי הזה? מתברר שהמקור שלו אינו במבצעי הסופרמרקט, אלא דווקא בעולם ההשקעות שלפני יותר ממאה שנה.
בפינת 'מאיפה אתה יודע' בתוכנית 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', לקח עפר גדנקן את המגיש אריאל ברמן למסע בעקבות הביטוי, וגילה כיצד פעולה פשוטה של גזירת פיסת נייר הפכה למטבע לשון שמתאר רווח קל.
כשהעשירים הגיעו לבנק עם מספריים
עוד באתר:
גדנקן הסביר כי המילה "קופון" מגיעה מצרפתית, ומשמעותה פיסת נייר שנגזרה מתוך דף גדול יותר.
במאה ה-19, הרבה לפני האפליקציות והחשבונות הדיגיטליים, מי שרכש איגרת חוב קיבל תעודת נייר שהעידה על השקעתו. בשולי התעודה הודפסו קופונים קטנים, ממוספרים, שנועדו למימוש תשלומי הריבית התקופתיים.
כאשר הגיע מועד התשלום, בעל האיגרת היה גוזר את הקופון המתאים ומציג אותו בבנק כדי לקבל את הריבית המגיעה לו.
הפעולה נקראה באנגלית Clipping the Coupon, כלומר "גזירת קופון".
מכאן התפתח הדימוי של אדם שאינו נדרש לעבוד בכל פעם מחדש כדי לקבל את כספו, אלא פשוט גוזר פיסת נייר ונהנה מפירות השקעתו.
ואיך קוקה קולה נכנסה לסיפור?
גדנקן סיפר כי בסוף המאה ה-19 החלו גם חברות מסחריות להשתמש בקופונים כדי לקדם מכירות.
אחת הדוגמאות המפורסמות היא חברת קוקה קולה, שהפיצה כרטיסים המזכים את המחזיקים בהם בכוס משקה חינם. הצרכנים הציגו את הכרטיסים בבתי המרקחת שבהם נמכר המשקה באותם ימים.
כך עבר המונח מעולם הפיננסים לעולם הצרכנות, ובהמשך הפך למזוהה עם הנחות ומבצעים.
"כלומר, כל מה שבעלי איגרות החוב הגדולים עשו זה לשבת במשרד, לקחת מספריים פעם בכמה חודשים ולראות איך הכסף זורם בקלות", המחיש גדנקן. "וואו", הגיב ברמן, שהודה כי עד לאותו רגע היה בטוח שמקור הביטוי בקופונים שגוזרים מהעיתון.
לקראת סיום הוסיף גדנקן בחיוך: "בפעם הבאה שמישהו גוזר קופון על הגב שלך, תזכור שהוא לא מנסה לקבל הנחה של 3.90 על הקורנפלקס".
ברמן לא נשאר חייב: "אין ספק שגזרת עלינו קופון. הפעם גזרת עלינו קופון, חד משמעית".
האזינו לראיון המלא מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
