ביום ראשון האחרון, תושבי מושב עין יהב שבערבה התעוררו לממצא מטריד: משלוח חומרים מסוכנים חריג, במשקל של כ-100 קילוגרמים, נחת בלב השדות החקלאיים, כשהוא בדרכו לשטח ירדן. התושבים ציינו כי מדובר במשקל זהה לזה של מחבל חמוש. לפי תנועת רגבים, האירוע מסמן שינוי מגמה מדאיג, שבו רשתות ההברחה עוברות מרחפנים מתקדמים לבלוני הליום, שאינם מנוטרים על ידי כוחות הביטחון.
במהלך חודשי המלחמה הפכו הרחפנים לכלי מרכזי בהברחות בגבולות מצרים וירדן, במסגרת ציר סחר דו-כיווני יומיומי: מהנגב יוצאים סמים וחומרים מסוכנים, ובתמורה נכנסים לישראל עשרות אלפי כלי נשק. הנשק הזה אינו רק בעיה פלילית, ועלול להגיע במהירות לידי ארגוני טרור וגורמים עוינים.
בתגובה, צה"ל הגביר את מעורבותו, השב"כ נכנס לתמונה, ובכנסת עברה הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד), שהגדירה הברחת גבול כעבירה ביטחונית חמורה במקום עבירת מכס. במקביל הוצבו מערכות לזיהוי ולשיבוש אלקטרוני של רחפנים. אך המבריחים הגיבו במעבר לשיטה פשוטה: המטען מחובר לבלוני הליום שנשלחים לפי כיוון הרוח, מצויד ברכיב GPS שמשדר את מיקומו, ומשתחרר ליעדו באמצעות מנגנון ניתוק מתוזמן. מערכות השיבוש, שמותאמות לתדרי שליטה של רחפנים, אינן מסוגלות לבלום טיסה פסיבית כזו.
עוד באתר:
יהודה קאפח, מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים, מזהיר: "היכולת להעביר מטענים מעבר לגבול יוצרת סיכון אסטרטגי חמור. רשתות ההברחה פועלות בזיקה ישירה לגורמים עוינים, והתשתית המשמשת כיום לסמים ניתנת לניצול מיידי להעברת חומרי נפץ ואמצעי לחימה מתקדמים. התמקדות בסיכול האמצעי הטכנולוגי בלבד – בין אם מדובר ברחפן, טרקטורון או בלון הליום – לא תבלום תעשייה שמגלגלת עשרות מיליארדי שקלים."
לדבריו, הפתרון מחייב גישה כוללת: "המענה הנדרש מחייב טיפול בשורש הבעיה: במחוללי הפשיעה, בהיעדר האכיפה ובחוסר המשילות". קאפח קורא למקד את האכיפה בראשי ארגוני הפשיעה ובמקורות המימון שלהם באמצעות חקירות כלכליות וחילוט נכסים, להגביר את נוכחות הצבא והמשטרה בעומק הנגב ובאזורי הספר, לקבוע עונשי מינימום, ולהגדיר את כל אירועי ההברחה בגבולות מצרים, ירדן ויהודה ושומרון כאירועי פח"ע, שיטופלו בכלים המודיעיניים והמבצעיים של השב"כ.
