היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, שב היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים ליום הרביעי של חקירתו הנגדית במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. מולו ניצב סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, המבקש לברר כיצד התקבלו ההחלטות בחקירות תיקי האלפים. שלושת ימי העדות הקודמים התאפיינו בעימותים ובמחלוקות סביב האישורים שניתנו למשטרה.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון האחרון נגעה לאזהרה שנמסרה לנתניהו במהלך חקירתו בתיק 4000. חדד הציג את נוסח האזהרה ממרץ 2018, ומנדלבליט אישר כי המילה "שוחד" לא הופיעה בו במפורש. ההגנה טוענת שמדובר בפגם משמעותי בזכויות הנחקר, ואילו מנדלבליט הבהיר כי גם אם נפלה תקלה, אין בכך בהכרח כדי לשלול את תוקף החקירה.
שאלה נוספת שהעסיקה את בית המשפט הייתה היקף הפיקוח של מנדלבליט על עבודת החוקרים. היועץ לשעבר הסביר כי לא נדרש לאשר בעצמו כל פעולה שגרתית, וכי הסתמך על דיווחים ועל עבודת הפרקליטות. במהלך החקירה הנגדית התברר כי פעולות מסוימות בוצעו ללא אישורו המוקדם. מנדלבליט הבחין בין פעולות המחייבות אישור מיוחד לבין ניהול החקירה השוטף.
עוד באתר:
גם החתימה על כתב האישום המתוקן מינואר 2021 עמדה במוקד החקירה. חדד השווה בינה לבין החתימה על כתב האישום המקורי מינואר 2020, והעלה חשד כי החתימה הועתקה ממסמך אחד לאחר. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר את החתימה על המסמך המקורי, אך אינו יכול לקבוע בוודאות, על סמך זיכרונו, כיצד נחתם הנוסח המתוקן.
מחלוקת אחרת התמקדה ב-315 אירועי הסיקור שנוספו לתיק 4000 במסגרת בירור הטענה ל"היענות חריגה" באתר וואלה. מנדלבליט אישר שלא בחן באופן אישי כל אחד מהאירועים ואת מלוא הראיות, אלא הסתמך על עבודת צוות הפרקליטות. ההגנה רואה בכך בסיס לטענה שהפיקוח לא היה מספק, בעוד היועץ לשעבר עמד על תקינות ההסתמכות על הגורמים המקצועיים.
במהלך הדיונים עלו גם תיק 3000, ניסיון להציב האזנת סתר לנתן אשל ותרגיל חקירה שנערך למקורבת של עד המדינה ניר חפץ. מנדלבליט העיד שלא אישר חקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות, וכי הורה לעצור את ניסיון ההאזנה לאשל מחשש לפגיעה בעניינים פוליטיים. הוא אף הבהיר שלא הכיר לעומק את מלוא פרטי התרגיל שנערך למקורבת של חפץ.
לקראת המשך העדות עלתה גם שאלת האפשרות ששיקולים זרים השפיעו על קבלת ההחלטות. חדד הציג אמירה שיוחסה למנדלבליט בנוגע לחשש מ"הפיכה משטרית", ואילו התביעה התנגדה לקו השאלות. השופט משה בר-עם ציין כי טענות מסוג זה עשויות להיות רלוונטיות אם תוצג להן תשתית עובדתית. מנדלבליט דוחה את הטענות לפעולה ממניעים פסולים, ובית המשפט טרם הכריע בטענות ההגנה.
