שישה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מבקשת מבג"ץ לשקול מתן הוראות נוספות שיאפשרו לשלול הטבות כלכליות מחייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם מול צה"ל. בהודעת עדכון שהגישה המדינה במסגרת העתירות בעניין גיוס בני הישיבות, נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה ועל היקף האכיפה בפועל.
לפי הנתונים הרשמיים במסמך, נכון ל-8 בספטמבר 2026 עמד מספר חייבי הגיוס שהוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו 12 על 110,330. בצה"ל מעריכים כי כ-81% מהם משתייכים לציבור החרדי, בעוד שכ-19% הנותרים משתייכים לאוכלוסייה הכללית, לרבות מקרים שהצטברו לאורך עשרות שנים.
הנתון כולל שתי קטגוריות שונות – מי שהוכרזו כמשתמטים ומי שנמצאים במעמד צו 12 – ולכן אין מדובר ב-110 אלף בני ישיבות שכבר הורשעו או הוכרזו כולם כמשתמטים.
"לא ניתן לומר שהמדינה פועלת ככל יכולתה"
עוד באתר:
בהודעת המדינה נכתב כי גורמי האכיפה מתמודדים עם תופעה רחבת היקף, אולם "לא ניתן לומר שהמדינה, על כלל זרועותיה, פועלת ככל יכולתה למאבק בתופעה זו, רחוק מכך".
עוד עולה מהמסמך כי מאז פסק הדין בנובמבר 2025, שחייב את הממשלה לגבש מדיניות אכיפה אזרחית-כלכלית בתוך 45 ימים, חלפו למעלה מעשרה חודשים מבלי שהמדיניות הנדרשת גובשה.
במסגרת הבקשה מציעה המדינה כי בית המשפט ישקול הוראות נוספות הנוגעות להטבות שניתן להתנות בהחלטה מנהלית בהסדרת המעמד הצבאי, מבלי להמתין לחקיקה ראשית.
ארנונה, תחבורה, צהרונים והלוואות לדיור
במסמך מפורטים כמה צעדים כלכליים שהמדינה מבקשת לקדם, ובהם התניית הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית בהסדרת מעמד מול רשויות הגיוס. לפי עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר, ניתן לקדם צעדים אלה ללא חקיקה ראשית.
נבחנת גם שלילת הסבסוד בתוכניות "ניצנים", "ניצנים בחופשות" ו"בית הספר של החופש הגדול". במסמך צוין כי שווי ההטבה במסגרת תוכנית "ניצנים" עשוי לעלות בממוצע על 1,000 שקלים בחודש למשק בית, וכי גורמי הייעוץ המשפטי ביקשו להיערך להתניית הזכאות החל מ-1 בינואר 2027.
בנוסף נבחנת האפשרות להגביל הטבות בתחום הלוואות הדיור הממשלתיות. צעדים נוספים, ובהם סיוע בשכר דירה והטבות אחרות, מצויים בשלבי בחינה שונים.
עם זאת, הצעדים הללו אינם בגדר החלטה גורפת שכבר נכנסה לתוקף. חלקם עדיין מחייבים החלטות של השרים והמשרדים הרלוונטיים, וחלקם עשויים להיות כפופים להוראות נוספות של בג"ץ.
נתוני האכיפה: מאות מעצרים, עשרות כתבי אישום
הודעת המדינה חושפת גם את הפער בין היקף חייבי הגיוס שלא התייצבו לבין פעולות האכיפה שננקטו. בחודש ספטמבר נעצרו 212 עריקים ומשתמטים, מהם כ-163 חרדים לפי הערכת הצבא. מתוך 360 כתבי אישום שהוגשו נגד משתמטים משירות, 49 בלבד היו נגד בני הציבור החרדי, לפי הערכת גורמי התביעה הצבאית.
עוד עולה כי מבצע אכיפה משותף שתכננו צה"ל והמשטרה לחודש אוקטובר נדחה בפעם השנייה בעקבות מחלוקת על הקצאת כוח אדם. גורמי הצבא טענו כי דרישת המשטרה לתגבור של מאות חיילים אינה ישימה, בעוד שהמשטרה הציגה עמדה שונה באשר למטרת התגבור המבוקש.
במקביל מדווח צה"ל על עלייה במספר המתגייסים החרדים, מ-2,811 בשנת הגיוס הקודמת ל-4,298 בשנת הגיוס 2025, אך המדינה מבהירה כי קצב הגיוס עדיין רחוק מצורכי הצבא.
בסיום ההודעה מדגישה המדינה כי התניית ההטבות צריכה לחול באופן שוויוני על כלל חייבי הגיוס שלא הסדירו את מעמדם, ולא על הציבור החרדי בלבד. עוד הובהר כי אין כוונה לפגוע בזכאות של אוכלוסיות שאינן נקראות לשירות צבאי.
המדינה מבקשת מבג"ץ לשקול התערבות נוספת, בין היתר באמצעות הוראות אופרטיביות לשלילת הטבות וקביעת מועד קרוב לעדכון נוסף על מאמצי האכיפה של צה"ל והמשטרה.
