ישיבת הנהלה שגרתית בגוף ממשלתי הסתיימה באירוע שהוביל להיעדרות ממושכת של עובדת בכירה ולהכרה בה כנפגעת עבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע כי השפלה פומבית שחוותה העובדת במהלך הישיבה גרמה לפגיעה נפשית, והכיר באירוע כתאונת עבודה. בהמשך נקבעה לה נכות נפשית צמיתה בשיעור של 15%, והיא קיבלה תגמולים בסך יותר מ-145 אלף שקלים.
האירוע התרחש ביוני 2025, כאשר העובדת, המזוהה באות ב' ושימשה בתפקיד ניהולי בכיר בשירות המדינה, השתתפה בישיבת הנהלה. לפי גרסתה, עובדת בכירה אחרת החלה לגדף אותה ולהשמיע כלפיה דברים קשים בנוכחות המשתתפים. ב' פרצה בבכי ועזבה את החדר, וזמן קצר לאחר מכן חשה ברע ונזקקה לטיפול רפואי.
רופאה שהוזעקה למקום מצאה אותה במשרדה כשהיא בוכה, מתנשפת וסובלת מכאבים בחזה, מסחרחורת ומתחושת מחסור באוויר. הרופאה התרשמה כי מדובר בתגובה חרדתית, ניסתה להרגיעה והמליצה על טיפול תרופתי להרגעה בעת הצורך.
נעדרה כמעט שנה – וחזרה עם תסמיני חרדה
עוד באתר:
למרות האירוע המשיכה העובדת להגיע לעבודתה במשך כשבועיים, אולם בהמשך חלה החמרה במצבה הנפשי והיא נאלצה להפסיק לעבוד. היא פנתה לטיפול נפשי, ואנשי מקצוע בתחום הרפואה התעסוקתית קבעו כי אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה באותה עת.
באמצעות עו"ד נתן זבינצקי ממשרד חזוט-בר-זבינצקי פנתה העובדת לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. הבקשה התקבלה, והיא קיבלה תחילה דמי פגיעה עבור 72 ימי היעדרות.
לאחר קרוב לשנת היעדרות שבה ב' לעבודתה, אולם לדבריה המשיכה לסבול מחרדות, מרעד ומחולשה בעת מפגשים עם גורמים בהנהלה, וכן מזיכרונות חוזרים של האירוע.
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי היא סובלת מהפרעת הסתגלות המלווה בדיכאון ובחרדה, וכי קיים קשר סיבתי בין מצבה הנפשי לבין האירוע בעבודה. בעקבות זאת נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 15%, החל מ-1 באוגוסט 2026, והיא קיבלה תגמולים חד-פעמיים בסך יותר מ-145 אלף שקלים.
התלונה: ההתנכלות נמשכה גם לאחר החזרה
אלא שלטענת העובדת, חזרתה לתפקיד לא הביאה לסיום הקשיים. לדבריה, במהלך שיחה עם ההנהלה נאמר לה כי הופתעו לראותה שבה לעבודתה, משום שסברו שכבר עזבה את הארגון. באותה שיחה אף כונתה תביעתה לביטוח הלאומי "הפיל שבחדר", והוצע לצדדים "לפתוח דף חדש".
לטענתה, בתוך כחודש וחצי חודשו ההתנכלויות כלפיה. בין היתר היא טוענת כי הוטלו מגבלות על יכולתה לפנות לייעוץ משפטי ולגורמים בנציבות שירות המדינה, וכי נדרשה לנהל חלק מהתקשורת המקצועית עם בכירים בכתב בלבד.
עוד טענה כי כבר במהלך חופשת המחלה נותקו הרשאותיה למערכות המחשוב הארגוניות, והיא הוסרה מקבוצות וואטסאפ מקצועיות ללא הודעה מוקדמת.
בתחילת ספטמבר הגישה העובדת תלונה לנציבות שירות המדינה נגד מנהל הגוף ובכירה נוספת, בטענה להתעמרות מתמשכת. היא ביקשה לפתוח בבדיקה ולהפריד בינה לבין הגורמים שעליהם התלוננה עד לסיום הבירור.
