ישראל תעבור לשעון חורף במוצאי שבת הקרובה, בלילה שבין 24 ל-25 באוקטובר 2026. בשעה 02:00 לפנות בוקר יוזזו מחוגי השעון שעה אחת לאחור, לשעה 01:00. המשמעות המיידית היא שעה נוספת במהלך הלילה, לצד שקיעות מוקדמות יותר ושינוי בשעות האור ביחס לשעון.
המעבר מתבצע בהתאם לחוק קביעת הזמן, בנוסחו המעודכן משנת 2013, הקובע כי שעון הקיץ מסתיים ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. שעון החורף יימשך עד יום שישי האחרון של חודש מרץ 2027, אז יוזזו המחוגים שעה אחת קדימה.
לדברי ד"ר אולג פופוב, הממונה על מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, מטרת המעבר אינה להעניק לציבור שעה נוספת של שינה, אלא להתאים את שעות הפעילות לשעות האור והחושך. בחורף, הזזת השעון לאחור מאפשרת ליהנות מיותר אור בשעות הבוקר, במחיר של שקיעה מוקדמת יותר לפי השעון.
מדוע מרגישים עייפים יותר בחורף?
עוד באתר:
לצד השינוי בשעות האור, בחודשי החורף עשויים להתרחש גם שינויים בתחושת הערנות ובמצב הרוח. החשיפה המופחתת לאור יום משפיעה על פעילות המלטונין, הורמון המעורב בוויסות מחזור השינה והערות.
גם הסרוטונין, חומר כימי במוח הקשור בין היתר לוויסות מצב הרוח, מושפע מתהליכים הקשורים לחשיפה לאור. אצל חלק מהאנשים עלולים הימים הקצרים להתלוות לעייפות מוגברת ולירידה במצב הרוח.
שלושה שעונים אטומיים קובעים את השעה בישראל
מאחורי השעה המוצגת בטלפונים, במחשבים ובמערכות התקשורת עומדת מערכת מדידה מדויקת במיוחד, הפועלת במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה.
המעבדה מפעילה שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום, המשמשים לקביעת תקן הזמן הלאומי. באמצעות מערכת מיוחדת מתבצעות השוואות בין מדידות הזמן בישראל לבין מדידות של מעבדות לאומיות ברחבי העולם, בתדירות של 86,400 פעמים ביממה.
הזמן הרשמי בישראל מבוסס על תקן הזמן הלאומי המסומן UTC(INPL), ונקבע ביחס לזמן העולמי המתואם, UTC. בתקופת שעון החורף ישראל מקדימה את הזמן העולמי בשעתיים (UTC+2), ואילו בקיץ בשלוש שעות (UTC+3).
המדידות המדויקות משמשות בין היתר מערכות מחשוב, תקשורת, שידורי טלוויזיה ויישומים אזרחיים ומסחריים נוספים.
עם המעבר לשעון חורף, מרבית הטלפונים והמחשבים המוגדרים לעדכון זמן אוטומטי אמורים להתעדכן ללא התערבות. בשעונים ידניים ובמכשירים שאינם מתעדכנים אוטומטית יש להזיז את השעה לאחור.
