
קלף מספר תורה שנלקח ככל הנראה מבית כנסת יהודי בפולין במהלך השואה, הושחת בידי הנאצים ואף שימש אחד מחיילי האס-אס כנייר עטיפה, הועמד למכירה פומבית בנורבגיה. בעקבות מחאה חריפה של משרד החוץ הישראלי, הודיע בית המכירות כי המכירה לא הושלמה וכי הפריט ייתרם לארגון העוסק בהנצחת השואה.
הקלף הוצע למכירה ביום ראשון האחרון בבית המכירות Valkyrie Historical Auctions באוסלו. באתר הופיע מחיר זכייה של 8,500 דולר, יותר מפי ארבעה מההערכה המוקדמת. בתוספת עמלת הקונה הגיע הסכום הרשום ל-10,625 דולר, אולם לדברי בית המכירות העסקה עם קונה פרטי לא הושלמה.
לפי התיאור בקטלוג, מדובר בקטע מספר תורה שנכתב בדיו שחורה על קלף מעור עגל, וניזוק משריפה ומפגיעות נוספות. על גבו נותרו פרטי יחידה צבאית גרמנית וכתובת הנמען של חבילה, לאחר שעל פי הדיווחים השתמש בו חייל נאצי לצורכי אריזה.
עוד באתר:
בית המכירות טען כי הקלף אותר לפני מספר שנים בשוק פשפשים בפולין, והעריך כי מקורו בבית כנסת שנפגע בתקופת הכיבוש הגרמני.
משרד החוץ: "זוועה מוסרית"
משרד החוץ הישראלי פרסם מחאה פומבית תחת הכותרת "חגיגה נאצית באוסלו", ודרש מממשלת נורבגיה להתערב כדי למנוע את מכירת הפריט.
בהודעת המשרד נמתחה ביקורת על מסחר בחפצי קודש יהודיים שנלקחו בתקופת השואה, והאירוע הוגדר "זוועה מוסרית".
בישראל קשרו את הפרשה גם לדיווחים שלפיהם נורבגיה שוקלת להפסיק את המימון לביקורי תלמידים במחנות ההשמדה הנאציים. במשרד החוץ מתחו ביקורת על האפשרות שדווקא במקביל למכירת פריטים שנלקחו מיהודים, יצומצמו פעילויות חינוך לזיכרון השואה.
באותה מכירה פומבית הוצעו גם תפילין, שמלה שעליה טלאי צהוב ובגדי אסירים מפוספסים ממחנה ריכוז בבלגיה.
בית המכירות: הקלף יועבר להנצחת השואה
בעקבות הביקורת הודיע בית המכירות כי הקלף לא יועבר לאוסף פרטי, אלא ייתרם לארגון Remember Us The Holocaust, המוכר בראשי התיבות RUTH, הפועל בסן דייגו שבקליפורניה.
נציג בית המכירות הסביר כי הארגון עוסק בשימור פריטים היסטוריים, בתיעוד סיפורי ניצולי שואה ובהצגתם לציבור לצורכי חינוך והנצחה.
לפי בית המכירות, הארגון משתתף בפעילויות חינוכיות ובהן גם כנסים בינלאומיים, ומפעיל תערוכה בספרייה הציבורית של סן דייגו. התערוכה צפויה להישאר פתוחה עד שנת 2028, תוך החלפת פריטים המוצגים בה מעת לעת.
עם זאת, נציג בית המכירות הסתייג מהקביעה שהקלף נבזז בפועל, וטען כי ייתכן שספר התורה ננטש במהלך השואה. סוגיית מקור הבעלות על הפריט לא הוכרעה בפרסומים.
למרות שינוי ההחלטה, הפרשה עוררה מחדש את הדיון סביב סחר מסחרי בחפצים דתיים ובחפציהם האישיים של קורבנות השואה, והאחריות לשימורם ולהצגתם במוסדות חינוך והנצחה במקום במכירות לאספנים פרטיים.
























