יום שישי ערש"ק פרשת לך לך – חשון תשפ"ז. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
דורשי רשומות אמרו: למה נסמכה פרשת נח לפרשת לך לך? ללמדך, שאם לא נח לך, לך לך!
אולי בהמשך המאמר, יתקשר הרעיון דלעיל עם מה שנכתוב בס"ד.
עוד באתר:
קשה לי לסדר את מוחי ולהעלות את כל רגשותיי על הכתב, כי נפשי סוערת ודמעות נקוות בעיניי, שטף רעיונות דוחפים את אצבעותיי על המקלדת, אולי יצא איזה שהוא סלט במאמר, אבל זה מה יש, אכתוב, אערבב, וה' יעזור שיצאו דברים מהלב ויכנסו ללבבות.
זה עתה ראיתי קליפ שריגש אותי עד עמקי ליבי ונשמתי.
ידידי העסקן הנמרץ, הצדיק הנשגב האברך הר' יעקב אליעזר שישא שליט"א, שכל כך הרבה תפילות נשפכו כמים לרפואתו, אירס את צאצאו כאשר גופו מרוסק לרסיסים מטיפולים קשים מנשוא. כהשתדלות גרידא, טס לארה"ב לניסיון שלא נתנו לזה סיכוי, הוא ערך את צוואתו כמצופה במצב כזה והתפילות המשיכו ללא הרף ועיני כל האלמנות והיתומים שזכה לשקם ולהשיא ולעזור בעשרות מליונים, היו נשואות לשמים בתחנונים להחלמתו המלאה והשלימה בגוף ובנפש.
והשם יתברך, ברוב טובו וחסדיו הפליא לעשות, ובקליפ רואים אותו רוקד אמש את המצוה טאנץ, מתרומם טפח וטפחיים מעל הארץ לקול שירת ההמון 'כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו'.
העליתי זאת על גבי הכתב, גם כדי לחזק את האמונה בבורא עולם, הבורא יש מאין והוא כל יכול וגם כדי להודות לו יתברך שמו על הישועה הזאת ועל כל נפלאותיו בכל עת ובכל שעה ובהזדמנות זו אודה את חלקי על הישועה הגדולה שעשה לעם ישראל ב'טיסת דובאי' עם כל הניסים הגלויים העל טבעיים שעשה לנו, עד כדי כך, שהרבה מאומות העולם הרימו ידיהם לשמים ואמרו 'אצבע אלקים היא'.
וכעת לעניינים שבשגרה ולענייני דיומא.
השבוע נציין 8 שנים לעלותו לגנזי מרומים של רבינו ומאורנו הגאון הצדיק בעל 'בן מלך' זכותו יגן עלינו.
לא אכתוב כאן דברי הספד עליו, רק אציין נקודה שקשורה למורשתו והיא ניכרת על תלמידיו וממשיכי דרכו.
השבוע נסתלק לבית עולמו, אחד מגדולי תלמידיו, ידידנו הגאון המפורסם רבי מנדל פרוש זצ"ל, שכל רואיו הפליאו את תורתו וצדקותו, כאשר מצד אחד היה אש להבה בתורה וביר"ש, כשהיה עוסק בתורה בדיבוק חברים עפו בחלל קולות וברקים מתוך ריתחא דאורייתא. ובד בבד, היה עומד עם 2 רגליו מוצקות על הקרקע, בקי בענייני דעלמא ומעורב עם הבריות.
אירע לי פעם, כשהייתי בויליאמסבורג וקשרתי שיחה עם יהודי אחד מאותם חוגים שלחמו ברבינו הגדול ר' לייב זצ"ל והשמיצוהו בכל עת ובכל דרך, מבלי שהיה להם סיג ושיח מיהו ומה דרכו והלה טען בפניי כי רבינו גידל דור של קלי דעת וליידיגייערס.
אמרתי לו 'תן דוגמא' (ההוא התבייש כנראה להצביע עלי), הוא חשב רגע ואמר, איני מכיר, אבל זהו 'קלא דלא פסיק'.
אמרתי לו: אתה יודע מה? תן לי שמות של אנשי ירושלים שאתה מכיר אישית?
האיש הרהר קמעה וענה: ר' מענדל פרוש! התאפקתי מלפרוץ בצחוק ושאלתי בתמימות מעושה: לאן הוא משתייך? לביאלא, הוא ענה. נכון, הוא נולד למשפחת חסידי ביאלא והוא מחשובי החסידים שם, אבל היכן הוא מסתופף? היכן הוא מוסר את שיעוריו? מי רבו בתורה?
כשגיליתי לו את האמת, הוא עמד המום ולבסוף פלט, לא יתכן, זה לא מסתדר לי, אולי הוא יוצא דופן.
נכון, עניתי לו, הוא ור' מאיר סירוטה, ור' בן ציון גוטפרב ור' חיים שטרן ומניתי עוד 10 מוצי"ם וגאונים מקהילתנו, מי כאן יוצא דופן?
סיימתי בדבר בדחנות, אמרתי לו: כאן באמריקה אתם כותבים 'מענדל' עם ע', ולכן זה יוצא דופן, כי מענד"ל ר"ת 'דופן עקומה נאמרה למשה מסיני', אבל אנחנו בא"י כותבים 'מנדל' וזה ר"ת 'נפלא מאוד לעניות דעתי'. (כעת הוספתי: מנד"ל ר"ת דעת נתן לייב מינצברג).
אז מה היתה הבעיה שלהם עם ה'בן מלך'? מה כל כך הציק להם אצלו?
התשובה: פיו וליבו היו שוים, הוא לא היה בלאפער, לא היה אצלו 'אחד בפה ואחד בלב' כי האמת היתה נר לרגליו, 'תורת אמת היתה בפיהו', זכורני, לילה לפני הבחירות, ישבנו בהתוועדות (קראנו לזה 'קבוצה') והא ישב והסביר באריכות ובניחותא בטוב טעם ודעת את שיטת רבינו יואל על האיסור החמור להשתתף בבחירות ושהיא כמו ג' חמורות שבתורה. ומיד אח"כ עבר להסביר את דעת הגר"א קוטלר וגאב"ד טשעבין ושאר גדולי ישראל שסברו שזה חובה קדושה ושקולה כנגד כל התורה כולה והיה מסיים, 'אלו ואלו דברי אלקים חיים', כל אחד יעשה כפי שרבו או אביו מורה לו לעשות.
בכלל, המילים 'אלו ואלו' היו המותג שלו, הוא לא פסל אף אחד על פי סטיגמות ושמועות, למרות שהכל היה מבוסס ונהיר וברור בסברא ישרה, לא שלל את מי שסובר אחרת, נהרא נהרא ופשטיה.
את התוצאות רואים בבירור, אלפי תלמידיו וממשיכי דרכו נאצלים בדרך שאילפם ופוסעים בשבילים היפים שסלל איתנו בלי התנשאות.
ודוקא בימים אלו, בולט ההבדל הגדול של 'זה לעומת זה', כרחוק מזרח ממערב.
השבוע ראינו אנשים מתנפלים על הרבי מקארלין שליט"א ומשליכים עליו חפצים רח"ל ועוד בטוחים שהם ממשיכי דרכו של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, לא פחות, אכן עושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס. ולא עבר יממה שלימה ורבי נוסף הותקף בשמחת נישואין על כי העז לנסות לצאת מהאולם, כאשר רבי אחר עמד להיכנס, וחסידיו האדוקים ראו זאת כפגיעה במלכות שמים ממש ותקפו אותו פיזית.
כאן אשחיל את מה שהבאתי בגליון שנוגע לענין: המגיד הירושלמי הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה אומר ומשנן מידי שנה: 'ואנשי סדום רעים וחטאים' ובמה היה חטאם הכבד? 'לה' מאוד', הכל היה כביכול לשם שמים, ושמעתי מהג"ר דניאל אלתר שליט"א בשם צדיקים שפירשו 'טוב ה' לכל', לכל דבר שעושים, אומרים זה טוב לה', כלומר, לשם שמים.
האם אין זכותו של כל אדם לקום ולצאת לדרכו? האם הרבי מקארלין אמור להדיר את העיר בית שמש מהמפה בגלל אותם מנוערים? וכפי שהגדיר זאת שכני וידידי הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א 'זה הוא חלק מאותה משנה שסידרו לעצמם, אני ואין בלתי, אני ואפסי עוד, מה שחונכתי זה האמת ואין בלתה, זהו צמצום המוחין וחוסר דעת מוחלט, ממש תינוקות שנשבו', ציטוט מתוכן שיעורו השבוע.
זה התכוונתי בראשית המאמר: למה נסמכה פרשת נח לפרשת לך לך? ללמדך, שאם לא נח לך, לך לך!
הבעיה, שאלו גם לא נותנים לך לקיים את ה'לך לך', מונעים בכח אדם מלצאת ממקומו, וזה המשך למנהג חסידות שנתהוותה בדורנו, שמי שרוצה לצאת מהקהילה הופך להיות כמחרף ומגדף, איש הכת, כופר בעיקר ושאר כינויי וקונמי וקונסי דאית ליה.
אצל רבינו היה ההיפך הגמור, כאשר קבוצת תלמידים עזבה ופתחה מקום חילופי, הוא שיבח את זה, כל אחד יעשה מה שמרגיש ונכון ואדרבא, זה מוריד העול ממני, כל אחד יודע זאת אצלנו, שהקהילה הוקמה ע"י הר' יוסל אייכלר בעת קום מדינת הציונים, כדי להציל את בני ירושלים, שלא היה להם מסגרת ומקום כינוס רוחני, כעבור שנים, כאשר קמו עוד קהילות, כינס רבינו את תלמידיו והודיע להם בפשטות ובמלא הרצינות, כי זהו, יש כבר אלטרנטיבות ואין צורך בישיבת המתמידים והוא רוצה לסגור ולחזור לחייו הפרטיים, וזה היה כאשר כבר היה מנהיג ומורה דרך מוערך ומוערץ, כך חד וחלק, בקושי שכנעו אותו כי יש יחודיות בדרכו ושלא יעזבנו כצאן בלא רועה.
כך רצתה ההשגחה, שיום הבחירות יחול ביום ההילולא של רבינו זצ"ל, ואנו תקוה כי יפעל במרומים שיתבטלו כל הגזירות הקשות הניתכות יום ביומו על ידי ה'ערב רב' שנשתרבבו בארץ הקודש ורוצים להחריב את היהדות ולקעקע את התורה עד היסוד ולחנך מחדש את הציבור החרדי והרבה דרכים למקום, אנו את ההשתדלות שלנו נעשה, מי שרבו מורה לו להצביע, זהו ההשתדלות הקלה, עיקר ההשתדלות זוהי התפילה והתחנונים לבורא עולם, שיחוס וירחם על שארית עמו שהקים לתחיה אחר השואה האיומה ושיקל מעלינו את החבלי משיח שבאים מתוכנו רח"ל ושנזכה שיקויים בנו 'וכל הרשעה כולה כעשן תכלה' כולל אותם מנוערים שבתוכנו שהזכרנו לעיל, 'ותעביר ממשלת זדון מן הארץ' הם הציונים והבג"צ שלהם, שהשתלטו עלינו וגזלו את הארץ הקדושה.
יה"ר שזכותו הגדולה תעמוד לנו ולכל ישראל, שנזכה לחוש את טעם יום השבת שהוא כל כך הלהיב לנו, שהיא מעין עולם הבא, ושנזכה בקרוב ממש לגאולה השלימה ברוב רחמים וחסדים ללא שום צער ונזק לאחד מישראל
אני מצרף בזה קונטרס שכתב רבינו לפני כעשור 'המערכה על היהדות' ובו ביטא את האמת הצרופה כהשקפתו הטהורה וניבט בה מכל שורה אישיותו הלוהטת הפנימית ובעירתו לכבות השי"ת ותורתו.
וטעימה מתוכן הגליון המופלא שזיכני השי"ת, כולו מחמדים ומעדנים שזיכני השי"ת לחדש ברוב רחמיו וחסדיו כמתנת חינם.
ה'רכוש גדול' שיצאו ממצרים היה 54 מליון חמורים מלאי כסף וזה, היכן זה מרומז במילים 'דן אנכי'?
'ויתן לו מעשר' מתורגם 'חד מן עשרא' לעומת כל התורה שמתרגם 'מעשרא', מה ההבדל?
'ואלה תלדת ישמעאל' כתיב חסר, כל השאר מלא עם ו' בתחילה או בסוף או בשניהם 'תולדות' פירוט מלא והסיבות.
'ואנשי סדום רעים וחטאים, לה' מאוד' פרק י"ג פסוק י"ג, מה הרמז בזה?
