תקווה מהולה בכאב ובאכזבה: משה ג'מוס, בנו של שלמה מוראד ג'מוס, ממנהיגי הקהילה היהודית בביירות ומאחרוני "הרוגי המלכות" בלבנון, סיפר אמש (חמישי) בריאיון לתאגיד השידור הישראלי על המאבק המתמשך לחשיפת גורלו של אביו, ועל אמו שנפטרה בחודש שעבר מבלי שזכתה לקבל תשובות.
"התקווה של אמא לוותה בהרבה תפילות וציפייה עצומה", סיפר. לדבריו, ההתפתחויות האחרונות במשא ומתן עוררו במשפחה תקווה שלא הייתה כמותה במשך שנים, אך האם הלכה לעולמה לפני שהתקבל מידע חדש.
"היא ביקשה לראות את הלבוש שלו"
עוד באתר:
ג'מוס שיתף כי גם בימיה האחרונים המשיכה אמו מרים לייחל לסימן כלשהו שיבהיר מה עלה בגורל בעלה.
"היא ביקשה לראות את הלבוש שלו, סימנים חיצוניים, ובעיקר ניסתה לעודד אותנו, הילדים, לקראת סוף החודש – המועד שבו הלבנונים אמורים לחזור עם תשובות".
לדבריו, במסגרת ההבנות בין ישראל, ארצות הברית ולבנון, אמור הצד הלבנוני למסור מידע על גורל הנעדרים.
"כרגע הכדור נמצא בצד הלבנוני", אמר. "אני סקפטי מאוד", הודה, אך הסביר כי סוגיית החטופים והנעדרים בלבנון נוגעת למשפחות רבות במדינה ועשויה ליצור תמריץ לחשיפת מידע.
"המדינה חייבת להכיר את האנשים האלה"
בהמשך התייחס ג'מוס לפועלם של הוריו למען יהודי לבנון ולחשיבות הנצחתם של מי שסיכנו את חייהם למען יהודים אחרים.
"אבי ואמי הבריחו יהודים רבים לארץ", סיפר. "כיום מדובר כבר בדור שלישי בישראל – בהם קצינים בצה"ל ואנשי עסקים מצליחים".
ג'מוס הדגיש כי אמו הייתה האחרונה מבין רעיות הנעדרים היהודים שנותרה בחיים, וכעת האחריות להמשך המאבק מוטלת על דור הילדים.
"הציבור צריך להכיר את האנשים האלה, ששילמו בחייהם למען ביטחון המדינה", אמר. את דבריו חתם במסר נוקב: "לכולם מגיע לדעת מה עלה בגורל מי שהקריבו את חייהם למענם".
