בסוף השבוע נערכה בהיכל ישיבת כסא רחמים עצרת חיזוק והתעוררות לזכרם של שלושת גדולי רבני הישיבה שהסתלקו בחודש חשוון: מרן פוסק הדור רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכיהן כנשיא הישיבה; הגאון רבי משה לוי זצ"ל, מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הרמי"ם בישיבה, מחבר הספרים 'מנוחת אהבה' ועוד; והגאון רבי נסים ארביב זצ"ל, מרא דאתרא של מושב בן זכאי ומחשובי הרמי"ם בישיבה.
את העצרת פתח ראש בית ההוראה, הגאון רבי מצליח חי מאזוז, מרבני הישיבה, שהעלה זיכרונות מחמש שנות לימוד רצופות במחיצת רבו, הגאון רבי משה לוי זצ"ל. בדבריו עמד על גדלותו בתורה, על היקף ידיעותיו ועל התמדתו העצומה, שבאה לידי ביטוי בסדר לימודו הקבוע: שבעה דפי גמרא בכל יום ועשרים ואחד דפים בשבת. לצד זאת הדגיש את כוחו בהעמדת תלמידים המבקשים להגיע לחקר האמת ולדבוק בלימוד התורה, הרחק מהבלי העולם. עוד ציין את הקפדתו למסור שיעורים מעמיקים הן לאברכים והן לבעלי בתים, ולהנחיל לשומעי לקחו את מתיקות התורה.
בהמשך נשא דברים הגאון רבי גד מימון, ראש כולל באלעד, שסיפר על מבחן הקבלה שעבר אצל הגר"מ לוי ועל הרצון והנחישות שאפיינו את רבו בלימוד התורה. הוא שיתף בשאלה שהפנה אליו בעבר: "מה עושים כשאין חשק ללמוד?", ובתשובתו של הרב, שהעיד כי מעולם לא חווה תחושה כזו, משום שלמד עד כלות הכוחות. בדבריו הסביר כי שקידה והישגים בתורה אינם תלויים בכישרון בלבד, אלא ברצון עז ובעקשנות, המביאים לסייעתא דשמיא. עוד עמד על דרכו הייחודית של הגר"מ בפסיקת ההלכה.
עוד באתר:
הגאון רבי אדיר כהן, דיין בבית הדין משפט צדק, העלה את זכרו של הגאון רבי נסים ארביב זצ"ל, תוך שהוא מתאר את פשטותו המופלאה ואת דרכו בלימוד, שהתאפיינה בחתירה מתמדת לאמת ולפשט הסוגיה. בין היתר סיפר כיצד היה הרב נסים נוהג לעיתים למחוק חידושים שכתבו תלמידים על גבי הגמרא, כאשר סבר כי הם מורכבים מדי ואינם מתיישבים עם פשט הדברים.
בהמשך דבריו עמד על עמל התורה שאפיין את מרן הגר"ע יוסף ואת הגר"מ לוי עד ימיהם האחרונים, גם מתוך ייסורים. הוא תיאר את דרכם בהתמודדות עם סוגיות הלכתיות מורכבות ואת הפתיחות שהייתה בהם לקבל הערות והשגות, כדרכה של תורה ומתוך כבוד הדדי. לדבריו, דרכם של גדולי התורה הייתה מושתתת על חתירה בלתי מתפשרת לאמת ועל דקדוק בפרטי ההלכה.
את העצרת חתם הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, שפתח בדברי הוקרה לראש הישיבה הגאון רבי צמח מאזוז על פועלו בהקמת עולה של תורה ובהעמדת מוסדות הישיבה. בהמשך נשא מערכה הלכתית בהלכות שבת, סביב מלאכות קושר ומתיר, מתוך משנתם של אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ושל הגר"מ לוי זצ"ל.
מתוך הדברים עבר הראשון לציון לעסוק בגבולות המחלוקת כדרכה של תורה. הוא הבהיר כי ריתחא דאורייתא וויכוחים נוקבים בין תלמידי חכמים הם חלק בלתי נפרד מעולמה של תורה, וכפי שהיה גם בדיונים שקיים עם אביו. עם זאת, יצא בחריפות נגד תופעות של זלזול וביזוי תלמידי חכמים, והדגיש כי השתלחות ברבנים אינה דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
הראשון לציון סיפר כיצד הקפיד אביו לכבד כל תלמיד חכם, ואף שלח אותו בכמה הזדמנויות לבקש סליחה אישית מרבנים, לאחר שחלק על פסיקותיהם. בין הדוגמאות שהזכיר היו חכם בן ציון אבא שאול והגאון רבי שלום משאש זצ"ל. לדבריו, ניתן לחלוק לאחר עיון במקורות ולנהל ויכוח תורני נוקב, אך הדבר חייב להיעשות בדרך ארץ ומתוך אהבה וכבוד. "אפשר לחלוק מתוך ואחרי עיון במקורות, אך תמיד בדרך ארץ ובאהבה – זה 'ואת והב בסופה'!", סיכם.
בסיום דבריו שיבח הגר"ד יוסף את רבני וחברי מכון הרב מצליח שעל ידי הישיבה, העמלים בימים אלו על הוצאת ספר חדש בסדרת 'הוראה ברורה', סדרת ספרי הלכה שזכתה למעמד בעולם התורה. הראשון לציון העניק להם תעודת הוקרה מיוחדת, החתומה בחתימות ידו.
במעמד הדלקת הנרות לעילוי נשמתם של מרן הגר"ע יוסף והגר"מ לוי זצ"ל כובדו בניהם, הראשון לציון הגר"ד יוסף והרב יוסף לוי.
את המעמד חתם ראש הישיבה בחלוקת תעודות לבחורים שנבחנו בהצלחה על מסכתות שלמות בש"ס בעל פה. מפעל זה נוסד לפני למעלה משני עשורים לזכרו של הגר"מ לוי, ובדבריו עמד ראש הישיבה על חשיבות החזרה והשינון ועל מעלתם של הבחורים שהצטיינו בידיעת התורה.
