
מתווה הגיוס שמקדמים אנשי יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, ושפרטיו נחשפו הבוקר (שלישי) ב'ידיעות אחרונות', מעורר תגובות מעניינות בקרב הנציגות החרדית. ל'אמס' נודע כי ישנם גורמים בכירים ביהדות התורה הרואים בהצעה שיפור משמעותי ביחס לחוק הגיוס שקידם יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט בכנסת הקודמת.
בכיר חרדי ששוחח עם 'אמס' סבור כי המתווה שמציע איזנקוט מרוכך בהרבה מחוק ביסמוט, וכי בנסיבות אחרות ניתן היה לברך על חלקים משמעותיים ממנו. מדובר באמירה מעניינת במיוחד לנוכח עמדותיו של איזנקוט בסוגיית הגיוס במהלך מערכת הבחירות, והפערים העמוקים שהתגלעו בינו לבין המפלגות החרדיות.
פרטי ההצעה
עוד באתר:
על פי פרטי ההצעה, שמטרתה לסלול את הדרך לתמיכת החרדים בממשלת שמאל בראשות איזנקוט, תינתן חנינה רטרואקטיבית במסגרת הסדרת מעמדם של צעירים חרדים. לצד זאת, בני 26 ומעלה יקבלו פטור מלא משירות צבאי, ובני 21 עד 26 יופנו למסלול מילואים מקוצר המכונה "שלב ב'".
המתווה כולל גם קביעת מכסה שנתית של כ-2,500 לומדי תורה שיוכלו לקבל פטור מלא ולהמשיך לשקוד על תלמודם. אלא שכאן טמון אחד המכשולים המרכזיים מבחינת הנציגות החרדית: תלמידי ישיבות שלא ייכללו במכסה ולא יסדירו את מעמדם בהתאם לדרישות החוק, יהיו חשופים לסנקציות ולאמצעי אכיפה.
הקו האדום של מועצת גדולי התורה
למרות ההערכה החיובית שנשמעת מצד גורמים ביהדות התורה ביחס לחלקים במתווה, ההערכה היא שעבור מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ההצעה אינה מספקת. הדרישה העקרונית של המועצת נותרה בעינה: הסדרת מעמדם של בני הישיבות ללא הטלת סנקציות על מי שמבקשים להקדיש את חייהם ללימוד התורה.

משמעות הדברים היא שגם הצעה הנתפסת בקרב גורמים חרדיים כטובה משמעותית מחוק ביסמוט אינה בהכרח יכולה לשמש בסיס להצטרפות לממשלה. מבחינת חברי המועצת, ההכרעה אינה נוגעת רק להיקף ההקלות או לחומרת הסנקציות, אלא לעצם הכללתן בחקיקה שנועדה להסדיר את מעמדם של לומדי התורה.
המכשול המשפטי שמאיים על המתווה
מעבר להתנגדות העקרונית מצד ההנהגה הרוחנית, מתברר כי בפני איזנקוט ניצבת משוכה נוספת. גורמים משפטיים ששוחחו עם 'אמס' מעריכים כי למתווה במתכונתו הנוכחית אין היתכנות משפטית. לדבריהם, ההצעה אינה כוללת יעדי גיוס כפי שדרש הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בדיונים על חוק הגיוס בכנסת הקודמת.
אותם גורמים מצביעים גם על הקושי המשפטי הכרוך במתן חנינה רטרואקטיבית לצעירים שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא, מהלך שלדבריהם צפוי להיתקל בהתנגדות משפטית חריפה. להערכתם, אם ההצעה תונח על שולחן הכנסת בנוסחה הנוכחי, הליך החקיקה צפוי להיתקע כבר בשלבים המוקדמים, עוד הרבה לפני שיגיע לבחינת שופטי בג"ץ.
























