
העימות המדיני בין ישראל לבריטניה סביב הבנייה היהודית ביהודה ושומרון מחריף. ממשלת הלייבור השמאלית של בריטניה הודיעה היום (שלישי) על הטלת עיצומים כלכליים נגד שמונה חברות בנייה ופיתוח נדל"ן ישראליות, בניסיון לבלום את הרחבת ההתיישבות. הצעדים כוללים הקפאת נכסים והגבלות על כהונה בתפקידי ניהול, ונועדו לפגוע ביכולתן של החברות להמשיך בפעילותן העסקית.
בין החברות שנכללו ברשימת הסנקציות נמצאות החברה לפיתוח הר חברון, חמדת שומרון וחברת הבנייה והפיתוח ש.א.ג. (ולול). עיתוי ההכרזה אינו מקרי: בלונדון מבקשים להרתיע יזמים וקבלנים ישראלים מהשתתפות במכרזי הבנייה באזור E1, שבו מתוכננת הקמת אלפי יחידות דיור במסגרת הרחבת מעלה אדומים וחיזוק הרצף ההתיישבותי בינה לבין ירושלים.
שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הציג את המהלך כחלק ממדיניות ממשלתו לקידום הקמת מדינה פלסטינית, והזהיר כי מימוש תוכניות הבנייה באזור יפגע באפשרות להקים אותה. במסר ישיר לחברות הישראליות אמר: "אל תיגשו למכרזים, אל תבנו ואל תרוויחו מהרס הפתרון הזה". בלונדון רואים בעיצומים מימוש של ההתחייבויות שהציג מיליבנד בחודש ספטמבר.
עוד באתר:
במקביל לצעדים נגד חברות הבנייה, הודיעה בריטניה על הטלת סנקציות נגד תנועת "צו 9", שפעיליה פעלו לחסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה במהלך המלחמה בארגון הטרור חמאס. מיליבנד נימק את ההחלטה במצב ההומניטרי ברצועה וטען כי הצפות הותירו כ-4,000 משקי בית ללא מחסה, בעוד 1.4 מיליון בני אדם מתגוררים באוהלים ובמחסות מאולתרים.
רשימת החברות שעליהן הוטלו העיצומים כוללת גם את לב ההר יזמות, הרי זהב, אריאל מגורים יהודה ושומרון, עמית גווירצמן אדריכלים (Ami Gvirtzman Architects) וחברת צ.פ. בניין. פעילותן כוללת בין היתר תכנון שכונות, הקמת מבני ציבור, פיתוח תשתיות ושיווק דירות ביישובים כדוגמת אפרת, שילה, עלי, איתמר, אלון מורה, אריאל וקדומים שביהודה ושומרון.
ההכרזה מצטרפת לשורת צעדים שהציגה בריטניה בספטמבר, ובהם איסור מתוכנן על ייבוא מוצרים שמקורם בהתיישבות והגבלת שירותים עסקיים הקשורים בהרחבתה. גם צרפת, קנדה ותשע מדינות נוספות הודיעו על בחינת מגבלות סחר. הצעדים מגיעים על רקע המתיחות הדיפלומטית בין ירושלים ללונדון, שכבר הובילה למשבר סביב פעילות הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים.
























