
בבכי ובדמעות נשא המקובל רבי יעקב עדס דברי הספד על הרב איתמר שוורץ זצ"ל, מחבר סדרת הספרים "בלבבי משכן אבנה", לנוכח האבדה הגדולה. בדבריו תיאר את ההשפעה העמוקה שהייתה לספריו על חייהם של רבים, וסיפר כי לאורך השנים פגש אנשים רבים שהעידו בפניו כי הלימוד בספר "בלבבי משכן אבנה" שינה את חייהם מן הקצה אל הקצה.
רבי יעקב עדס סיפר על אנשים שתיארו כיצד נפתח בפניהם עולם חדש של עבודת השם, עד כדי כך שהיו מתיישבים ללמוד ומגלים כי חלפו שעות ארוכות מבלי שהרגישו. לדבריו, קשה למצוא בדורנו ספרים שהשפיעו על ציבור כה גדול והשאירו חותם כה עמוק. הוא הדגיש כי לא כל אדם משתנה מיד בעקבות לימוד הספר, אולם עדויות רבות ששמע לאורך השנים מלמדות על השפעתו המיוחדת.
בהמשך עמד על מידת הצניעות וההסתרה של הרב שוורץ, וסיפר כי במשך שנים רבות כלל לא ידע מיהו מחבר הספר. גם כאשר אנשים שוחחו עמו על הספר, לא פעם לא ידעו לומר לו את שמו של המחבר. לדבריו, העובדה שלא התקבץ סביב מיטתו קהל עצום, כפי שהיה ניתן לצפות מאדם שהשפיע על רבים כל כך, מעידה דווקא על הדרך שבה הסתיר את עצמו והתרחק מן הפרסום. הוא הזכיר כי עוד שנים קודם לכן שמע מגדולי הדור על מעלת האדם העובד את השם במסירות נפש ובצנעה, עד שאפילו בהלווייתו לא יתקבץ אלא מניין מצומצם.
עוד באתר:
את מרכז מפעלו של הרב שוורץ הגדיר רבי יעקב עדס כהנחלת הדבקות בהשם יתברך. הוא הביא מדברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות, העוסקים במעלת לימוד האמונה, והסביר כי הוראת דרך בעבודת השם ובדבקות בו היא מן הדברים הנעלים ביותר. בהקשר זה הזכיר גם את דברי הצדיקים על חשיבות הביטחון בהשם, ואת ההבנה שכל רצונותיו ובקשותיו של האדם, בענייני גשמיות ורוחניות כאחד, יכולים להפוך לדרך של חיבור מתמיד אל הבורא.
לדבריו, ייתכן שהרב איתמר שוורץ היה מן האנשים שהצליחו להכניס את מושג הדבקות בהשם ללבם של רבים כל כך בדורנו. הוא הביע צער עמוק על כך שלא זכו לראותו ממשיך עוד שנים רבות במפעלו, והדגיש כי האבל אינו רק על הסתלקותו של אדם גדול, אלא גם על האובדן שנגרם לכלל ישראל, שאיבד דמות שפעלה במסירות להעמקת האמונה והדבקות בקרב הציבור.
בסיום דבריו ביקש רבי יעקב עדס מהציבור להצטרף לתפילה וקבלת עול מלכות שמיים לעילוי נשמתו מתוך דבקות בהשם יתברך, והדגיש את החובה לדאוג לבני משפחתו שנותרו אחריו. הוא קרא לכל מי שיכול לסייע לעשות זאת ככל יכולתו ואף מעבר לכך, לנוכח העובדה שהרב שוורץ חי כל ימיו בהצנעת עצמו ולא רבים הכירו את קרבתו ואת היקף פועלו. לצד זאת ביקש לפעול להמשך הדפסת ספריו והפצתם, כדי שתורתו ודרכו ימשיכו להילמד ברבים לאורך ימים.
דברי ההספד המלאים:























