
בזמן שהמערכת הפוליטית עסוקה בניסיונות להקים ממשלה, מפלגת יהדות התורה פנתה לשני הגושים, לגוש השמאל בראשות גדי איזנקוט ולליכוד, וביקשה שיתמכו כבר עכשיו, עוד לפני הקמת ממשלה, בחקיקה שתקפיא את מעצרי לומדי התורה שמוגדרים עריקים, כך לפי הדיווח בכאן חדשות.
ביהדות התורה הבינו שהמצב הפוליטי המיוחד, שבו לאף גוש אין רוב ברור, מאפשר להעביר חקיקה נקודתית בלי להכריע מי ישלוט במדינה. התוכנית היא קודם הסדר זמני שיעצור את המעצרים לפני השבעת הממשלה, ורק אחר כך חוק גיוס קבע. המסר לשני הגושים ברור: אם אתם רוצים שנמשיך לדבר, תמכו עכשיו בהקפאת המעצרים.
הדרישה הזאת ממשיכה מאבק שהתחיל לפני הבחירות. ביולי אישרה הכנסת ברוב של 58 מול 54 חוק שנועד להקפיא את מעצרי בני הישיבות עד 30 בנובמבר, אבל בג"ץ הוציא צו שמנע מהחוק להיכנס לתוקף. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר אז: "הבטחנו וקיימנו. זהו צעד חשוב בהגנה על עולם התורה ועל לומדיו".
עוד באתר:
השבוע העבירה יהדות התורה מסר חד. לפי כאן חדשות, חברי הכנסת של המפלגה הצביעו בעד אופיר כץ מהליכוד ליו"ר הכנסת כנקמה פומבית על הצעה "מעליבה" של איזנקוט בנושא הגיוס. בפגישות עם יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, הציגו לו את התוכנית של איזנקוט: דחיית שירות זמנית לחרדים, יחד עם יעדי גיוס גבוהים.
למרות ההצבעה, יהדות התורה לא סגרה את הדלת בפני איזנקוט. המפלגה העבירה אליו מסר מרגיע ואמרה שהיא רוצה להמשיך במגעים להרכבת ממשלה. בתמורה היא דורשת שבינתיים גוש השמאל לא יקדם צעדים שיקשו להגיע להסכמות, לא בוועדת הכספים ולא בחקיקה בכנסת. במפלגה מבקשים גם שנוסח חוק הגיוס העתידי יאושר בידי מועצות גדולי התורה.
ההחלטה עכשיו אצל איזנקוט. אתמול אמר שהוא "מתכוון לתת הזדמנות נוספת" למגעים עם הליכוד, אבל אין לו כוונה "למרוח זמן". "אם לא יבשילו הניסיונות להקמת ממשלה רחבה, בכוונתי להקים ממשלת חירום לאומית - אותה אפעל להרחיב לפני השבעתה או לאחריה", כתב. בינתיים ממשיכים בני הישיבות לחשוש ממעצרים.
























