
כשמכתב מהבנק או הוראות ההפעלה של מכשיר חדש משאירים אותנו בלי מושג מה כתוב בהם, אנחנו אומרים ״זה סינית בשבילי״. דובר אנגלית עשוי לומר באותו מצב ״זה יוונית בשבילי״, ובפינלנד גם לעברית יש תפקיד דומה.
בפינת ״מאיפה אתה יודע״ ב״מגזין הצהריים״ בהגשת אריאל ברמן ב״קול חי״, חזר עפר גדנקן לאחד המופעים המפורסמים של הביטוי באנגלית. במחזה ״יוליוס קיסר״ של שייקספיר, קסיוס שואל את קסקה מה אמר קיקרו. קסקה משיב שקיקרו דיבר ביוונית. כשקסיוס מבקש לדעת מה נאמר, קסקה מודה שלא הבין ומסכם: ״בשבילי זה היה יוונית״.
גדנקן הזכיר בשידור גם הסבר אפשרי שקדם לשייקספיר. מעתיקי כתבי יד שידעו לטינית ונתקלו בקטעים ביוונית נהגו, לפי ההסבר הזה, לציין שהקטע כתוב ביוונית ולכן אינם יכולים לקרוא אותו. במחזה הבדיחה עובדת בשני המובנים: קיקרו באמת דיבר ביוונית, וקסקה השתמש בשם השפה כדי לומר שלא הבין אותו.
עוד באתר:
ובאיזו שפה אומרים ״זה עברית בשבילי״?
גדנקן סיפר ב״קול חי״ שבגרמנית דבר תמוה יכול להישמע ״ספרדי״, ובצרפתית דבר בלתי מובן יכול להיות ״עברית״. גם בפינית קיים הביטוי täyttä hepreaa, שפירושו המילולי ״עברית מוחלטת״. כך אותם דפי הוראות שנראים לנו כמו סינית יכולים להיראות לקורא בפינלנד כמו עברית
השיחה חזרה בסופה לביטוי עברי נוסף, ״כתב חרטומים״. ברמן וגדנקן גלגלו את השיחה מהכתב המצרי העתיק אל כתב היד של רופאים, והתבדחו שגם בימינו לפעמים צריך לדעת לפענח חרטומים כדי להבין מה כתוב על הדף.
האזינו לפינה המלאה מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי':
























